Page 67 - תיאטרון 39

‫משה מלכא סבר שהקהל האתיופי נעלב שלא לצורך‪ ,‬מתוך סוג של גזענות הפוכה‪" :‬מה לנו ולערבים?‬
‫אחרי שעשינו את המסע מאתיופיה אנחנו משתפים פעולה עם ערבים‪53".‬‬

‫זנה אדחנני‪ ,‬המנהל האמנותי‪ ,‬הגיב‪" :‬אנחנו אמנים‪ ,‬לא דוברי העדה האתיופית‪ ,‬אנחנו לא כאן כדי‬
‫להיות נחמדים ולרקוד בתלבושות אתניות"‪ 54.‬ההפקה זכתה לפרסים וביקורות שהתפעלו מההברקה‬
‫של שילוב בין מחזה צרפתי לבין הקשיים של עולי אתיופיה‪" .‬לאט‪-‬לאט זה הפך לדיאלוג על המקום‬
‫על הבמה‪ ,‬מי יותר מדוכא בחברה הישראלית‪ .‬תחרות מי יותר סובל ומושפל‪ .‬משה ]מלכא[ תיזמר את‬
‫ההצגה ונוצר משהו מופלא‪ 55".‬בנוסף‪ ,‬הנושא הטעון ביותר באותה תקופה היתה פרשת תרומות הדם‬
‫של יוצאי אתיופיה אשר הושמדו מחשש לאידס‪ ,‬והמחאה על כך באה לידי ביטוי במופע‪ :‬בהצגה‬
‫מורחים את הידיים בדם‪ .‬לוחצים לקהל את הידיים‪ ,‬ואומרים‪" :‬מי שרוצה‪ ,‬יכול לנגב בטישו שהנחנו‬

‫מתחת לכסאותיכם‪56".‬‬

‫‪.‬‬
‫העלמה יוליה‪ ,‬אנסמבל הולגאב )‪ ,(2006‬גזית קולטון‪ ,‬תהילה ישעהיו‪-‬אדגה‪ ,‬ביינה גטהון‪,‬‬

‫צילום אייל לנדסמן‪ ,‬באדיבות בית הקונפדרציה‬

‫‪ 53‬משה מלכא‪ ,‬דוא"ל אל המחברת‪ 30 ,‬באוקטובר‪.2011 ,‬‬
‫‪ 54‬כתבה ללא ציון שם כותב‪ ,‬כותרת‪ ,‬שם עיתון ותאריך‪ ,‬תיק תאטרון נטלה‪ ,‬הארכיון והמוזיאון לתאטרון‬

‫ע"ש ישראל גור‪ ,‬תיק מספר ת ‪.104‬‬
‫‪ 55‬עתי ציטרון‪ ,‬ראיון טלפוני עם שרית קופמן‪-‬שמחון‪ 15 ,‬בדצמבר ‪.2010‬‬
‫‪ 56‬שם‪ .‬הפרשה של השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה )שכונתה בקיצור "פרשת הדם"( נוגעת למדיניות מגן‬
‫דוד אדום בשנים ‪ 1996-1984‬בעניין מנות דם שנתרמו על ידי יוצאי ועולי אתיופיה‪ .‬על פי המדיניות‪ ,‬שלא‬
‫הובאה לידיעת משרד הבריאות והוסתרה מן התורמים‪ ,‬הושמדו כמעט כל מנות הדם שנאספו מעולי אתיופיה‬
‫ומצאצאיהם‪ .‬השמדת מנות הדם נחשפה ב‪ 24-‬בינואר ‪ 1996‬בעיתון מעריב ועוררה ביקורת רבה בארץ‪.‬‬

‫‪ 66‬ת א ט ר ו ן ‪ ‬גליון ‪39‬‬