Page 69 - תיאטרון 39
P. 69
בניגוד להפקה הראשונה ,שהוקדשה רק לחסידות הקלאסית של ארצות אירופה ,שולבו בתכנית החדשה
גם שירים ומשלים הקשורים במעשי חסידות וברבנים בני כל עדות ישראל .גם העיבוד המוסיקלי
לשירים הישנים והחדשים משלב לחנים ומוטיבים פולקלוריסטיים מקהילות ישראל השונות ,שימחישו
עד כמה קרובים זה לזה הסיפורים ,המשלים ,השירים וההומור היהודי של העדות השונות57.
הליהוק של זננך מקונן כלל אם כן אמירה שהשירים והספורים החסידיים הם נחלת הכלל :בחברה רב-
תרבותית ורב-גונית גם שחקנית ממוצא אתיופי יכולה להציג שירים חסידיים ולהתחבר אליהם .מאידך
גיסא ,במופע צורפו פיוטים ושירים של עדות אחרות ,כי אף יצירות אלו הם נחלת הכלל הישראלי
היהודי ,והבאתם בצד הסיפורים החסידיים התכתבה עם פרדיגמת האתניות ,המבקשת להדגיש את
הייחודי בעדות השונות .בצד כל אלה ,יש לציין מקרה של ליהוק שחקן שחור ,פליט מדרפור ,החי
בארץ :חמיס אלשייך ,חבר תאטרון החדר של אמיר אוריין ,מופיע בתפקיד המשרת בהצגה איבנוב
) (2014בתאטרון הקאמרי .אף-על-פי שבמחזה התפקיד של משרת/מלצר לא נועד לשחקן שחור,
הליהוק שלו מתכתב עם נוכחותם של פליטים אפריקאים כעובדים בבתי הקפה ברחבי הארץ.
לסיום הדיון בליהוק הקונספטואלי אני מבקשת להתיחס להפקה פרטית קטנה ,בה הליהוק הוא בו בזמן
קונספטואלי ו'בלאק-פייס' קלאסי :המופע קר וחשוך באביב ) ,(2014של מירי קצנלבוגן .בהצגת יחיד
זו ,השחקנית ,מאופרת בצבע כהה ולבושה בלבוש אתיופי מסורתי ,מספרת במבטא אתיופי על חייה
הקשים בארץ .הצופות )היוצרת היא דתיה ומופיעה בפני נשים בלבד( ,משוכנעות שמדובר בשחקנית
ישראלית אתיופית .בסוף ההצגה ,לאחר שהדמות סיפרה על הגזענות בה היא נתקלת מדי יום ,חושפת
השחקנית את זהותה ,צבעה ,ומבטאה ,ומגלה לקהל שהיא ממוצא אשכנזי .לאחר מכן נוהגת קצנלבוגן
לערוך דיון על הדעות הקדומות שחשו הצופות עצמן ,בשעה שסברו שבפניהן ניצבת ישראלית
אתיופית .זהו אם כן 'דראג אתני' קונספטואלי.
אפילוג
אם נשוב להפקה עמה פתחתי את המאמר ,לאחר הדיון בפרדיגמות ליהוק ,נראה שההחלטה לאפר את
השחקן הראשי בהצגת אותלו של תאטרון גשר ,אינה רצויה ,ואינה ראויה.
בתחילת שנות ה '80-הועלה בתאטרון החאן הירושלמי מחזה דרום אפריקאי :בנזי מת ,של אתול
פוגארד ) .(Athol Fugardדמויות האפריקאים שוחקו בידי השחקנים שבתאי קונורטי ואבינועם מור-
חיים ,שניהם מצובעים בשחור .לא היה זה ליהוק 'עיוור ',ואף לא חוצה-גזע ,אלא להיפך :לו היו שני
השחקנים ה'לבנים' משחקים ללא איפור ,אזי היה זה ליהוק חוצה-גזע .אך הפתרון שנמצא היה 'דראג
אתני '.מן הסתם ,קשה היה למצוא בישראל של אז שני שחקנים שחורי עור .הפקה אחרת של בנזי מת
שעלתה בשנת 2004בבימויו של הווארד ריפ בתאטרון קטן ,תאטרון הנפש ,לוהקו שני שחקנים
מהעדה האתיופית ,שי זביב ויוסי וואסה .אולם השאלה העקרונית נותרה בעינה :באם המחזה בנזי מת
יעלה כיום בישראל על במה של תאטרון רפרטוארי מרכזי ,האם ילוהקו בהצגה שחקנים יוצאי
אתיופיה?
נדלה ב57 http://www.gibor-tarbut.co.il/items_show_1598.html.5.3.15-
68ת א ט ר ו ן גליון 39
