Page 88 - תיאטרון 39

‫תאטרו‪.‬נט‬

‫שמפרקת אותנו מנשקנו ומצליחה להשכיח לרגע את הצו שבוודאות יגיע‪ ,‬של‬
‫ניסיונות כושלים להסביר לפני שש שנים חתונה אזרחית ללא רישיון נישואים‬
‫ובעיקר של הפחד שלנו להתחייב לכל דבר שבעולם‪ .‬כי מחר צו ‪ ,8‬כי מחר‬
‫גלות‪ ,‬כי מחר שואה‪ .‬מעודדת על ידי התגובות של גדי והחברים‪ ,‬שלחתי את‬
‫המחזה לתחרות כתיבה על שם דוב גורפונג בסמינר הקיבוצים‪ .‬כשהמחזה זכה‬
‫בפרס השני התחלתי לחשוב שאולי שווה לעשות איתו משהו‪ .‬למשל הצגה‪.‬‬
‫אבל אז עברנו ללונדון‪ .‬אחרי כמה חודשים בארץ הסקונס‪ ,‬חברתי היקרה נוהר‬
‫לזרוביץ'‪ ,‬לימים במאית ההצגה )שחיה בלונדון(‪ ,‬הציעה שנגיש הצעה לפסטיבל‬
‫עכו‪ .‬שמחתי בגלל האמון שלה בטקסט‪ ,‬אבל שלחתי רק כדי לא לבאס אותה‪.‬‬
‫הוזמנו לפרזנטציה‪ .‬משם גלגלנו את כדור השלג במעלה המדרון באהבה‪ .‬פיתוח‬
‫קונספט‪ ,‬ליהוק חברים‪ ,‬ימים קצרים של חזרות לפרזנטציה בארץ‪ ,‬עוברים‬
‫פרזנטציה‪ ,‬חלק מהחברים לא יכולים לעבוד בתאריכים של הפסטיבל‪ ,‬ליהוק‬
‫מחודש באודישנים דרך סקייפ )כמה הולם(‪ ,‬גיוס כספים למימון הנסיעה של נוהר‬

‫לישראל‪ ,‬יצירת קשר עם יוצרים שותפים‪ ,‬חיפוש חדרי חזרות‪ ,‬חיפוש היגיון‪.‬‬

‫כך ההצגה עלתה בפסטיבל עכו ‪ .2013‬אני ראיתי אותה בפעם הראשונה בחזרה‬
‫הגנרלית‪ .‬עם קהל‪ .‬אחרי זה נוהר קיבלה ציון לשבח על בימוי ההצגה וחשבתי‬
‫שאי אפשר לשמוח יותר מזה‪ ,‬אבל אז‪ ,‬דקותיים מאוחר יותר‪ ,‬באופן הסימבולי‬
‫ביותר – לחצתי את ידו של יוסי שריד שהעניק לנו את פרס ההצגה הטובה‬

‫ביותר שחלקנו עם "פפפפפפפפ‪ ". . .‬של ירון אדלשטיין ואהרון לוין‪.‬‬

‫"ספר הפנים שלי" רצה בתמונע במשך שנה‪ .‬הרגע האירוני ביותר של ההצגה שם‬
‫היה היום שבו ביטלנו הצגה בגלל טילים‪ ,‬אזעקות וצוקים איתנים למיניהם‪ .‬כאילו לא‬
‫עברו חמש שנים מאז שנולד לו הגולם‪ .‬כאילו אנחנו עדיין באותו מבצע‪ ,‬רק תחת‬

‫שם מביך אחר לעוד פעולת כיבוש‪.‬‬

‫את השנים שבין ההחלטה לא להיות רופאה לבין הנסיעה ללונדון העברתי בלימודי‬
‫בימוי בסמינר הקיבוצים‪ ,‬לימודי דרמטורגיה באוניברסיטה‪ ,‬ליווי וייעוץ דרמטורגי‬

‫לבמאים ולסטודנטים לבימוי בהפקות שונות‪ ,‬מלצרות אינסופית וכתיבת דיאלוגים‪.‬‬
‫עכשיו‪ ,‬אחרי ששני מחזות שלי )"אנשים חופשיים" בבימוי דנה אתגר ו"ספר הפנים‬

‫שלי" בבימוי נוהר לזרוביץ'( פגשו במאיות‪ ,‬שחקנים‪ ,‬יוצרים נפלאים וקהל והפכו‬
‫לאירועים תיאטרוניים מוחשיים‪ ,‬אני חוזרת לפרוזה אהובתי ועובדת בחודשים‬
‫האחרונים על כתיבת רומן ראשון‪ .‬בתקווה ‪ -‬טוב‪ .‬בתקווה ‪ -‬לנוער‪ .‬בפוטנציאל –‬

‫אינה איזנברג‬ ‫יומרני‪ ,‬בוסרי ומביך‪ .‬אבל היי‪ .‬ככה זה‪.‬‬

‫גליון ‪ 39‬ת א ט ר ו ן ‪87 ‬‬