Page 87 - תיאטרון 39

‫אינה איזנברג‬

‫ספר הפנים שלי‬

‫תמליל המופע והוראות הבמה‪2‬‬

‫את ספר הפנים שלי תייקתי במגירת הרעיונות המוזרים )אני תמיד מדמיינת‬
‫אותה עשויה משרירים משום מה( בברדק שרגע לפני מבצע "עופרת יצוקה"‪.‬‬
‫שלוש שנים מאוחר יותר התיישבתי לכתוב אותו‪ .‬זה לקח עשרה ימים והחשיד‬
‫אותי בחאפריות‪ ,‬שטחיות ועצלנות‪ .‬כרגיל‪ .‬בשיעור כתיבה ודרמטורגיה של גדי‬
‫קינר בלימודי התואר השני שלי‪ ,‬נפלה בחלקי ההזדמנות לשמוע אותו בקולות‬
‫חיצוניים שאינם כפופים לקפריזות שלי ובעיקר לשמוע קולות חיצוניים מדברים‬
‫עליו‪ .‬על הכיף והסיפוק שבשפה הפשוטה‪ ,‬על ההברקה והייחוד של שפת‬
‫הפייסבוק‪ ,‬על הסוף הקטוע הגאוני‪ ,‬על המתינות המוערכת שהפגנתי על אף‬
‫דעותיי הליברליות המוחצנות בדרך כלל‪ ,‬על ההיפסטריות המרגיזה שבשפה‬
‫הפשוטה‪ ,‬על החדגוניות השטחית של שפת הפייסבוק‪ ,‬על הסוף הקטוע הבלתי‬
‫נסבל ועל המתינות העלובה שהפגנתי על אף דעותיי הליברליות‪ .‬כך או כך‪,‬‬
‫כולם דיברו על חברות ועל ניכור‪ .‬והרי ככה קראו לו בתיקיית הרעיונות‬
‫המוזרים‪ ,‬ל"ספר הפנים שלי"‪ ,‬לפני שהפך מגולם שרירי למחזה; "מחזה על‬
‫חברים‪ ,‬צבא ואקזיסטנציאליזם בינוני בפייסבוק"‪ .‬זה תמיד מפתיע אותי‬
‫שמתייחסים ברצינות לדברים שאני כותבת והפעם זה הפתיע אותי יותר מתמיד‬
‫כי "ספר הפנים שלי" הוא באמת ספר הפנים שלי ושל חברים שלי‪ .‬הוא ראי של‬
‫הביקורת שלי כלפי חברינו ה"לא פוליטיים" שפרטו על גיטרות ברוטשילד בין‬
‫האוהלים בעודם מתעלמים מפצע הכיבוש המוגלתי‪ ,‬של ניים דרופינג חסר‬
‫בושה‪ ,‬של המבוכה שלי על כך שאין בי שום שאיפה לאקטיביזם שהולך רחוק‬
‫יותר משיחת בחירות עם חברים על בירה‪ ,‬של אהבה גדולה לעיר הגדולה‬

‫‪ 2‬גרסת הצגה – אוגוסט ‪ .2013‬המחזה כולל טקסטים מאת סימון דה בובואר‪ ,‬ז'אן פול סארטר וג'ורג' קארלין‪.‬‬

‫‪ 86‬ת א ט ר ו ן ‪ ‬גליון ‪39‬‬