Page 144 - תאטרון 43
P. 144
חמורים ,והמזויף – יופיטר ,שהשאיל ממידס האמיתי את דמותו וזהותו
כדי שיוכל לפתות את דנאה .המוסיקה העשירה והמורכבת (בביצוע
מופתי של הסולנים והפלהרמונית של וינה) מורכבת מקטעי סולו
ודיאלוגים ארוכים מאד שמעמידים אתגר לבמאי – כיצד ליצור פעילות
בימתית שמקדמת את העלילה בזמן שהזמרים שרים כמו בקונצרט.
אלויס הרמניס הבמאי ,שהעמיד בזלצבורג שתי פרודוקציות בהצלחה
מרובה (החיילים ואל טרובטורה) בחר לא לביים .הוא בנה במרכז הבמה
מתקן לסאונה יבשה בצבע לבן עם מסדרון ארוך בקיר האחורי והשאיר
את מרבית העבודה לכוראוגרפית ולמעצבי התלבושות והתאורה.
שלושתם מלאו את הבמה בתנועה מסוגננת ,בעושר צבעוני ובטקסטורות
הלקוחות ממיניאטורות פרסיות והודיות שכמותן עין לא ראתה עלי
במות .כל היופי הזה לא יצר בימוי אלא תערוכה בתנועה עם חמור
מסכן אחד ופיל ענק לבן שהפך בעל כורחו לסמל של ההפקה.
142תאטרון גיליון 43
