Page 146 - גג 44
P. 146
קוראות יקרות ,קוראים יקרים,
במרכז החוברת הפעם -המפגש הראשון עם הארץ .פנינו אל שבעה משוררים
ופרוזאיקונים שעלו ארצה בילדותם ,וביקשנו מהם לדלות מזיכרונם את המראה הראשון
שנותר בו מעת שדרכו רגליהם על אדמת המדינה הצעירה .מניסיוני אני יכול להעיד
שזוהי חוויה שאינה נשכחת ,גם אם עברו מאז שבעים שנה .שלושה מבין הכותבים עלו
מעיראק בראשית שנות החמישים (רוני סומק ,יוסי אלפי וליליאן דבי-גורי) ,שלוש
משוררות ופרוזאיקונית הגיעו ארצה עם גל העלייה מפולין באמצע שנות החמישים
(ברכה רוזנפלד ,אסתר ויז'ביצקי-זיו וענת זגורסקי-שפרינגמן) .הן הגיעו לארץ לא
כעוללים שגדלו במעברות ובעוני ,אלא כילדות שכבר הספיקו לפקוד את הכיתות
הראשונות ,והניתוק מן התרבות הפולנית וההיטמעות במערכת הישראלית הציבו בפניהן
קשיים תרבותיים .משה גרנות מספר על החינוך הציוני שקיבל במכורתו הרומנית ,חינוך
שהכין אותו לעלייה ,ועדינה מור-חיים שעלתה מטורקיה ,מספרת על החוויה הבלתי
נשכחת של ביקור משפחתי בירקון ,ואגב כך גם על חווית המשפחתיות שחלק מן העולים
הצעירים באותה תקופה ,פליטי התופת האירופית ,לא ידעו כמותה.
ההשקפה שלפיה המירב שאדם יכול להשיג כרוך בעלייתו לארץ ,כי רק כאן יוכל לממש את
מהותו ,השקפה זו עמדה ביסוד האמונה הנחושה שהביאה את הורינו ,לפחות חלק מהם ,למדינה
הצעירה .הם האמינו כי יש פעילויות ציבוריות שהתועלת שהן מביאות מממשות מטרות נעלות.
הורינו ,או לפחות חלק מהם ,נתנו אמון בפעולה ובדיבור כצורות של היות-יחד ,המבססות את עצם
זהותו של האדם ,את מציאות העצמי שלו .האדם העושה במלאכה נחשב לבעל ערך ,אם תוצריו הם
בעלי ערך על פי התועלת שהם מביאים לכלל -בעשותם את העולם שימושי יותר ויפה יותר .כמה
רחוקים ערכים אלה ,שפעם קראו להם "ציונות" ,מן הערכים המזינים את תודעתנו היום .מי נותן
היום אמון בדיבור ובפעילות ציבורית למען הכלל? מי מייחס חשיבות למימושם של ערכים אלה?
ומן "הוותיקים" אל הצעירים – בתחילת חודש פברואר השנה התפרסם קול קורא מטעם
איגוד כללי של סופרים בישראל ,שהזמין אמנים גרפיים ויוצרי סרטי אנימציה בראשית דרכם
להגיש יצירה מצוירת בהשראת סיפוריו של ש"י עגנון .הפרס ,ביוזמתה של גב' שוש כרמל
ובאדיבותה ,זכה להיענות מרשימה .וחבר השופטים בחר ביצירתם של תלמידי כיתה ד'
מחוננים מבית הספר יהל"ם שבקריית אונו – שיצרו בהדרכתו של המורה האמן ניר מולד
סרטון אנימציה בעקבות הסיפור הקצר של עגנון – "מאויב לאוהב" .שתי עבודות נוספות
הרשימו במיוחד את השופטים .גם הן מציגות פרשנות מרגשת לסיפורים אהובים של עגנון –
"סיפור פשוט" ו"האדונית והרוכל" .חלקים מהן מתפרסמים כאן.
ועוד צעירים בחוברת :חמישה משוררים בני ,18 - 17תלמידי סדנת השירה של רוני
סומק ,מציגים את ביכורי יצירתם .הם עושים צעדים ראשונים ,אבל כלל לא מהוססים.
קריאה מהנה,
חיים נגיד
ַּגג גיליון 4 44
