Page 147 - גג 44
P. 147
זיוה שמיר
שירים לג ִברתו השחורה
מי הייתה ֶאמיליה ָּבסאנו-לאנייר? האם ידידתו היהודייה
של שקספיר היא "הגבירה השחורה" משיריו? לאחר
שנים באפלת ה ִשכחה היא עומדת כיום באור זרקורי
הביקורת והמחקר .לפנינו האישה הראשונה באנגליה
שהוציאה ספר שירים ,ומי שסייעה לשקספיר "מאחורי
הקלעים" לקבל תמיכה מחצר-המלכות .שמה ודמותה
משולבים במחזותיו ,ואפשר שהיא עצמה שילבה בהם
רמזים אישיים בעת שסייעה בכתיבתם .כך הכריזה
בסמוי" :הייתי כאן!" .פרק מספרה של פרופ' זיוה שמיר,
ורד ל ֶאמיליה ,שיראה אור בקרוב.
משפחת ָּבסאנֹו -משפחה גדולה ומסועפת של מוזיקאים מחו ָּננים -קבעה את משכנה
בעיר הקטנה ָּבסאנֹו-דל-גרא ָּפה שב ִקרבת ונציה ואימצה לעצמה את שם עירה החדשה
מתוך רצון להתערֹות בה ולחיות בה עם בני ָּה ובני-בני ָּה עד דור אחרון .סיפורם של בני
משפחה זו ,ממגורשי ספרד ,שהמירו את דתם ִמסיבות שהזמן ג ָּר ָּמן ונשארו קשורים
למקורותיהם הלאומיים בקשר רופף למדיי ,מעיד כאלף עדים על גורלם של יהודי אירופה
בסוף ימי-הביניים ועל סף תקופת הרנסנס .אלה טולטלו כידוע ממקום למקום ,וגם אם
מצאו ֹפה ו ָּשם מנוח לכף רגלם ,נסיבות חדשות שהתרגשו עליהם ועל סביבתם אילצום
על כורחם לשוב ולקחת את התרמיל והמקל ולחזור אל דרך הנדודים הנצחית ,עוד בטרם
עלה בידם להכות שורש במקום מושבם החדש.
אל עיר קטנה זו ,השוכנת קילומטרים אחדים צפונית-מערבית לוונציה והמחוברת אליה
בנהר ברנטה ,הגיעו משפחות אחדות של גולי ספרד ,כדי ליהנות מחוקי המקום שנהגו
ביהודים ביתר לי ֶּברליות וסובלנות מאשר במקומות אחרים .כך ,למשל ,נקבע שעל
תושבי העיר לא תחול הוראת הסנאט הוונציאני משנת 1429ש ִחייבה את יהודי הממלכה
לענוד כעין טלאי צהוב על דש בגדיהם .יהודי ָּבסאנֹו-דל-גראפה נהנו אפוא מחופש דתי
ותרבותי רב יותר ִמשל רוב יהו ֶּדי ָּה של רפובליקת ונציה ,והם אף לא סבלו מתופעות של
ְק ֶּסנֹופֹוביה שמ ַלוֹות בדרך-כלל את בואה של קבוצת מהגרים לעיר קטנה ,ש ֵלווה
ַּגג גיליון 5 44
