Page 151 - גג 44
P. 151
מימין :דיוקן של הנרי קאריי מאת סטפן ואן הרווייק ,משמאל :שער הספר סאלבה דאוס רקס
יודאורום .פורסם בשנת 1611בלונדון.
.1561-1563ציור באדיבות :גלריה וייס.
שסייעו לה בבוא העת להיות האישה הראשונה בממלכת בריטניה שהוציאה לאור ספר
שירים.
את ספרה החתרני ופורץ-הדרך ,ה"מתחפש" לספר דתי וחסוד ,הוציאה ֶאמיליה לאנייר
לאור בשמה המלא (אחרי נישואיה לאלפונסו לאנייר השמיטה את השם " ָּבסאנֹו") .היא
לא בחרה לשמור על אנונימיות ולא הסתתרה מאחורי פסידונים ,הגם שבאנגליה
האליזבתנית פרסומו של ספר היה מעשה נועז ומסוכן ,בשל ריבוי המרגלים והבלשים
שהעסיק בית המלוכה הפרוטסטנטי כדי ללכוד את החשודים בטיפוח אמונות קתוליות
אסורות .היא הכתירה את ספרה בכותרת לטינית )"- "Salve Deus Rex Judaeorum
"הודו לה' מלך היהודים"; להלן Salve Deusלשם קיצור) ,כותרת המכוונת לא כלפי
אלוהי ישראל אלא כלפי ה ֵאל הנוצרי ,המכונה בברית החדשה "מלך היהודים" (יוחנן יט,
ג) .את שיריה הקדישה ֶאמיליה לג ִברתה מרגרט ,הדוכסית מקמברלנד ,ובפתח הספר
העניקה לה שבחים פיוטיים הרשומים בכתיב האנגלי העתיק שהיה מקובל בתקופה
האליזבתנית"The Mistris of my youth, / The noble guide of my ungovern'd :
"( dayes".האדונית של ימי נעוריי /המורה הנאצלת של ָּי ַמיי חסרי הרסן").
כאמור ,בחצרה של הדוכסית מ ֶקנט ,בעודה עלמה צעירה כבת שבע-עשרה ,נענתה
ֶאמיליה לחיזוריו הבלתי-נלאים של הלורד הנרי קאריי ( ,)Careyברון האנסדון
( ,)Hunsdonבן משפחה המלוכה ,שלא ויתר לעלמה הצעירה ,בת-חסותה של דודניתו ,עד
שהתרככה והתרצתה לו .אלמלא נענתה ֶאמיליה לחיזוריו של השופט הקשיש שארבעים
וחמש שנים הפרידו בינו לבינה ,ספק אם היו מרשים לה להישאר בחצר הדוכסית מ ֶקנט,
שבה גדלה והתחנכה מגיל שבע-שמונה .הבחירה שנתגלגלה לפתחה הייתה בבחינת
ַּגג גיליון 9 44
