Page 247 - גג 44
P. 247
המבט ,צילום מופשט מאת ליליאן דבי-גורי
היא הגיעה לכאן כל יום בשעה שתיים וחצי ,ובאותו יום ב' בשבוע הגיעה מוקדם יותר -
בשעה אחת .היה זה אחד מימי הקיץ החמים של השנה .בשדרה קדחה שמש לוהטת,
ולעיני ההולכים ושבים לאורכה נשקף אור השמש כמו מפץ חלקיקי אור זערוריים
ומסמאים.
אבל באותו יום נקרתה בעיה לא פשוטה :המזגן חדל מלפעול וטכנאי המזגנים איחר
להגיע .לכן ,יושבי מסעדת הבשרים ישבו מחוצה לה באוויר הפתוח ,ועוד יותר מזה,
בחרו דווקא לקרב את כיסאותיהם זה לזה כדי להצל את גופם מתחת לשורת השמשיות
הפרחוניות שהיו פזורות ברחבת הכניסה ושעל כן דמו לזר פרחים גדוש מפלסטיק שנקנה
בחנויות רשת זולות" .איפה אבי" ,תבע לדעת אחד מהם בטון שהפך לעצבני" .הבוס לא
פה ,הלך למשוך לפה את הטכנאי בשערות" ,השתדל לענות לו אחד העובדים בקול
צחוק ,על אף שבדחנותו לא תאמה את החזות הקודרת שעלתה ממראה מכנסיו וסינרו
השחורים ומעבודתו הפיזית הקשה" .תקווה ,להביא לך גם סלטים לזה" ,נפנה עכשיו
העובד לאשת הבוס ,ונימת דבריו הייתה רצינית ועניינית עתה ,כי השתדל לכבד גם את
אשת הבוס.
ַּגג גיליון 105 44
