Page 107 - תיאטרון 46
P. 107
זיוה שמיר
העלילה והפתוס של התיאטרון העברי
מסמך הנחשף כאן לראשונה :דברים שאמר ביאליק לשחקני
הבימה בשנת ,1921ערב צאתו מברית-המועצות
בשנת תרפ"א ) ,(1921בעודו יושב במוסקבה בציפייה לרשיון היציאה מברית-
המועצות שהושג לו בהשתדלותו של הסופר מקסים גורקי ,נשא ביאליק את
הדברים הבאים לפני להקת "הבימה" ,בעבורה תרגם מיידיש את הדיבוק של
אנ-סקי ,הצגה שהפכה עד מהרה ל"אניית הדגל" של התאטרון הלאומי.
להקת "הבימה" עבדה כידוע עם טובי האמנים :קונסטנטין סטניסלבסקי ,יבגני
וכטנגוב ,מרק שאגאל ,נתן אלטמן .היא זכתה להוקרה מרובה ברחבי אירופה,
וביאליק עשה כל מאמץ להעלותה ארצה ,אף סייע לה בצעדיה הראשונים בארץ
בממון ובעצה .כל הצגת בכורה של "הבימה" נפתחה בהרצאה קצרה של
ביאליק.
הדברים שנכתבו באביב תרפ"א מעודדים את להקת "הבימה" להאמין בכוחם
ולקשור את גורלם עם השפה העברית ,המתאימה לדברי ביאליק לתאטרון כי
העברית כולה בנויה על עלילה ופעולה ,ולא על תיאורים סטטיים.
ביאליק שאף כל ימיו לכתוב כתיבה ֶא ִּפית ,ותמיד קיבלה כתיבתו באמצע הדרך
תפנית ש"הכשילה" את המהלך ה ֶא ִּפי .כך קרה בעת כתיבת הפואמות שלו,
לרבות הפואמה הגנוזה "יונה החייט" שאמורה הייתה לגולל את סיפורו של נער
יהודי שנחטף לצבא הצאר ולתאר את עלילותיו בשדה הקרב .ביאליק קיווה
שעם עלייתה של הספרות העברית לארץ-ישראל יתחדשו אורחות חייו ותיפתח
האפשרות לבניית אפוס עברי ,ש ּכולו עלילה ,כמו מגילת רות .הוא עצמו
התקרב אל איכויותיו של ה ֶא ּפֹוס העברי אך ורק משנפנה לעיבודן של אגדות
קדומים ,אך לא ביצירתו הפרסונלית .הנה הדברים שנשא באוזני שחקני הבימה:
גיליון 46ת י א ט ר ו ן 105 
