Page 106 - תיאטרון 46
P. 106
היא יושבה לחלון" ,כל כוכב רימון זהב" ,עכו והסופים
אני יושבת על אדן החלון בדורנאך בהרי שוייץ .שלג כבד לא מפסיק לרדת ,ואני
חולמת על עכו .בשעה זו אם יתקפוך געגועים והגעגוע הזה ונוהה ועייפה
תטה עיניך ותשוטט חידלת תקווה בערפל ונפשך תצא לאלוהים ולאושר,
כמוני שאי עיניך השמיימה ולמדי נא מהם את ליבך שלווה .כל הצד השמאלי
בגופי כוויות דרגה שנייה ,כי נשפכו עליי מים רותחים ,ואני רותחת ואני רועדת
מעצבים ,כמוני שאי עינייך השמיימה ולמדי נא מהם את ליבך שלווה .ואני
מסתכלת למעלה ואני אשכרה מדברת ,ואני אומרת לו :תגיד ,מה אתה רוצה.
תגיד מה אתה רוצה ,אתה חושב ,חשבת שאשבר?!?! אני לא אשבר ,ואני
ידעתי עוד יפשטו על פני הארץ כולה ככוכבים לפנות שחר ביריעת תכלתם
המשובצת זהב ככושיות השחורות לילי קיץ מתוקי לילות .אני לא לובשת
הרבה ,כי בגלל הכוויות .תנור עצים דולק והשלג לא מפסיק לרדת ,ואני
מתגעגעת לעכו ולסופים ,ונפשך תצא לאלוהים ולאושר .והסופים שם בארצות
החמות בין נהר פרת ונהר חידקל מסתובבים עם כיוון הכוכבים כל כוכב
רימון זהב .רימון זהב .והסופים מסתחררים ,שיכורים מאהבת אלוהים ,ואני
ידעתי עוד יפשטו על פני הארץ כולה ככוכבים לפנות שחר ביריעת תכלתם
המשובצת זהב ככושיות השחורות ליליי קיץ מתוקי לילות קודחים ומחרישים
מעולפי שחור וכליליי הכוכבים .כל כוכב רימון זהב רימון זהב
היא יושבה לחלון" ,נהמת כל חיי" ,מות האם
אחד אחד ובאין רואה ככוכבים לפנות שחר כבו שפוניי מאוויי ויכלו ביגון
דומם .אני יושבת על אדן החלון בבית בעכו מול הים ,אמי נפטרה ,זכרונה
לברכה .היתה צדקת גמורה .היא באמת היתה צדקת .היינו מדברות בלילות
בטלפון ,עכו פתח תקוה ,והייתי שואלת אותה" :נו צדקת ,איזה מעשי צדיקות
עשית היום?" והגעגוע הזה ,הלא זה האחרון עוד כמוס עימי והוא נהמת כל
חיי לא יחרישנה המון יום וכל שטן לא יכחידנה .והתמונה הזאת הלוא שמורה
עד היום בעינה ובמלוא תומה ,דמות ילדותי הקדושה ,והגעגוע והתמונה הזאת
ונוה הוריי הדל קן מבטחי ואוהל שלומי ומעון אור פני אם ומחבוא כנפה
וצילה אוצר ניחוחי נשיקותיה ומצפון ריח חיקה אך לו עוד פעם אחת,
והגעגוע הזה ,אשר איטב נא עוד בעיני אלוהים ולפני נטות יומי ,והגעגוע אם
בהקיץ ואם בחלום אך לו עוד פעם אחת .אהה לו ,אך הפעם ,ולו רק עד
ארגיעה ,יישנה נא אליי בכל יקרו חזון קדמת ילדותי ,ובוקר חיי ישטפני
במלוא מותקו הראשון.
104ת י א ט ר ו ן גיליון 46