Page 144 - סקסמוביל
P. 144

‫‪144‬‬

‫היא הציתה סיגריה‪ ,‬כיבתה את הטלוויזיה והתבוננה‬
                                             ‫בשניים רגע ארוך‪.‬‬

                       ‫לבסוף אמרה‪" ,‬תראה לי את המכשיר"‪.‬‬
‫(יוסי כתב את הקטע הזה בהתרגשות רבה‪ .‬הוא זכר כל פרט‬
‫מהאירועים התכופים שקרו אצל עדה כהן‪ .‬חלקם היו‬
‫מזעזעים‪ .‬גם הפעם הוא לא נדרש לדמיון‪ .‬כל מה שהיה‬
‫צריך זו פרשנות לתחושות‪ .‬אבל האירועים היו קשים כל כך‬
‫ויוסי הקליד מהר כל כך‪ ,‬שלא נותר זמן להתפרס הצידה‪ ,‬אל‬
‫סיפורי משנה ולהרחיב בתחושות וברגשות ובפרשנויות‬

                                            ‫לפעולות גיבוריו)‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬זה הטלפון אותו הכירה‪ .‬מכשיר נוקיה פשוט המאפשר‬
‫מסרונים ושיחות‪" .‬אני לא צריך יותר"‪ ,‬אמר משה וחייך‬
‫כשהציג בפניה את הטלפון שקנה לה‪ .‬אייפון ‪ S‬משהו‪.‬‬

                                              ‫המילה האחרונה‪.‬‬
                                                 ‫"בעלך בבית?"‬

‫"הוא מאחר כבר ארבע שעות"‪ .‬עדה הביטה ביוסי ארוכות‪.‬‬
‫היא קיוותה שהמבט שלה הוא מבט חודר‪ .‬יוסי השפיל את‬

           ‫עיניו‪ .‬לבסוף שאלה בטון שקט‪ ,‬מדגישה כל מילה‪:‬‬
                                           ‫"למה אתה שואל"?‬
                                                        ‫"אני‪"...‬‬

              ‫"מצאנו את הטלפון בטיילת של ארמון הנציב"‪.‬‬
‫המילים שהשמיעה מירב‪ ,‬היו כרעם ביום בהיר לאוזניו של‬
‫יוסי‪ .‬הוא הופתע מהביטחון ששפע מהן‪ .‬מירב נתקה את‬

                                                 ‫ידה מתוך ידו‪.‬‬
                                            ‫"מה עשיתם שם?"‬
‫"אנחנו פרמדיקים של מגן דוד אדום‪ .‬נקראנו לאירוע‬
                                      ‫בטיילת"‪ ,‬המשיכה מירב‪.‬‬
‫הכול התקשר‪ .‬הטיילת‪ .‬ארנונה‪ .‬הטלוויזיה‪ .‬רוחמה זילבר‪...‬‬
‫הייתכן שבעלה‪ ,‬משה כהן‪ ,‬מעורב באירוע? ייתכן‪ .‬בהחלט‬
‫ייתכן‪ .‬בשנות חייה עם משה דלפו אליה רסיסי מידע על‬
   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148   149