Page 149 - סקסמוביל
P. 149
149
לפרוץ מגרונה .רגע עמדה לפני הדלת ,נשמה עמוקות ולאט
שחררה את האוויר מריאותיה .אחר כך פתחה אותה
במפתח שהיה בידה .שלומי ישב על הכורסה ובידו ספר
תהילים ושפתיו מלמלו" ,בנאות דשא ירביצני"...
"עשית הכל?"
שלומי הנהן בראשו.
"היו בעיות?"
שלומי נדנד בראשו.
"למה?"
הוא לא ענה.
"תפסת עצמאות? הלכת לקונילמל ו"לילדים" שלו? לא
חשבת שזה גדול עליך? להרוג את אורי פלדמן? אבא שלי?
ממנו קיבלת חיים? אתה אפס .זבל .ללכת לבד ולהרוג
אותו? זה לא .לשלוח זבלים אחרים ,זה כן .להלשין ,זה כן.
לבגוד ,זה כן".
עיניה של טלי היו יציבות על פניו של שלומי .הייתה בהם
השלמה ,שהרגיזה אותה .זעמה עלה לדרגה כזאת עד
שחשבה להתעלף .באחת פנתה למטבח.
שלומי התבונן בגווה הגמיש של אשתו שהלך למטבח
כחתול חרישי .גווה שמעולם לא נגע בו .לעולם השתוקק
אליו .הוא לא העז לעשות את הצעד המתבקש מגבר:
לדרוש את גווה של אשתו כדת וכדין.
הוא לא ניצל את ההזדמנות שנתנה לו להציל את חייו .אם
ברשלנות לא אופיינית לטלי ,או אולי במכוון ,הוא לא
הצליח לנחש .הוא לא ניצל את אותו הרגע בו פנתה אשתו
למטבח והותירה את החדר ריק ודומם ,ורק את ריח הבושם
נשם .כוחו של שלומי לא עמד לו .שלומי ידע שהוא בן מוות
והשלים עם כך רק לא ידע אם הסכין תיתקע בליבו ,או
תונף מאחוריו ותשחט את גרונו .הוא היה סקרן לדעת.
יהיה לו מה לספר בשמיים ,חשב בנופלו .ראשו פגע בשטיח
