Page 145 - סקסמוביל
P. 145

‫‪145‬‬

‫עיסוקו של בעלה‪ .‬היא בהחלט ידעה מהו "השירות"‪ ,‬ולא‬
‫הופתעה לראות את האקדח שקנה‪ .‬היא הביעה תרעומת‬
‫לבזבז כסף על אקדח כשהכול מתמוטט סביבם‪ ,‬וזה נראה‬
‫לה כמעשה חסר אחריות‪ ,‬אם לא מסוכן‪ .‬לעצמה‪ .‬לעצמו‪.‬‬
‫האם חשב משה כהן לשים קץ לחייו שהגיעו למבוי סתום?‬
‫היא סלקה את המחשבה הזאת מליבה‪ .‬היא הייתה בטוחה‬
‫באהבתו של משה אליה‪ .‬הוא לא ילך לעולמות אחרים‬

        ‫ויעזוב אותה בנכותה‪ .‬אבל עדה כהן הייתה מבוהלת‪.‬‬
                                                 ‫"איפה בעלי?"‬

                                           ‫"אנחנו לא יודעים"‪.‬‬

                    ‫הפרק העשרים ושניים‬
                 ‫"אלוהים ייקח אותם‪ .‬מחר"‬

‫טלי צלצלה מהטלפון הקווי של רוחמה זילבר אל המוקד‬
‫המאובטח שלה‪ .‬הקול שענה לה סיפק לה תמונה קצת יותר‬
‫ברורה‪" ,‬קוני מת‪ .‬ענתבי ומילר של אלמליח היו בטיילת‪.‬‬
‫הרגו אותו כדור אחד בעורף‪ .‬למה "תפס עצמאות"‪ .‬לקח‬
‫כמה "ילדים" משלו‪ ,‬באו לטיילת להרוג את אבא‪ .‬הם שיחקו‬

                   ‫עם אבא קצת‪ .‬מישהו ירה להם בברכיים"‪.‬‬
                                      ‫"מי ירה להם בברכיים?"‬

‫"במשטרה לא יודעים‪ .‬מבררים לפי הקליעים‪ .‬אמרו לי‬
                                                      ‫מאקדח"‪.‬‬

                                   ‫"איפה "הילדים" של קוני?"‬
                                    ‫"בהר הצופים ובעין כרם"‪.‬‬
                                  ‫"אלוהים ייקח אותם‪ .‬מחר"‪.‬‬

                                                   ‫"את כולם?"‬
                                                    ‫"את כולם"‬

                                                       ‫"קשה‪"...‬‬
   140   141   142   143   144   145   146   147   148   149   150