Page 99 - 123456
P. 99

‫§‪465-05‬‬  ‫קטין שהוגש נגדו כתב אישום‪ ,‬למעט אישום בעבירת תעבורה שאינה פשע‪ ,‬זכאי לייצוג על‪-‬ידי סניגור‪ .‬בית משפט‬    ‫❑‬
                ‫רשאי למנות סניגור לקטין‪ ,‬גם אם לא הוגש נגדו כתב אישום‪ ,‬אם הוא סבור כי טובת הקטין דורשת זאת‪.‬‬

‫§‪470-05‬‬  ‫בהכרעת הדין יזכה בית המשפט את הקטין או יקבע כי הוא ביצע את העבירה (ללא הרשעה)‪ .‬אם קבע כאמור בסיפא‬     ‫❑‬
                   ‫‪ -‬יורה על הגשת תסקיר מבחן‪ ,‬ולאחריו רשאי הוא להרשיע את הקטין ולגזור את דינו או שלא להרשיעו‪.‬‬

‫§‪470-05‬‬  ‫❑ דרכים טיפוליות שלא ניתן לנקוט נגד מי שביצע עבירה בהיותו קטין והוגש נגדו כתב אישום לאחר שמלאו לו ‪ 18‬שנים‪:‬‬
                   ‫(‪ )1‬מסירה לידי אדם שאינו הורה והגבלת זכויות הורים כאפוטרופסים; (‪ )2‬שהייה במעון או החזקה במעון‪.‬‬

            ‫❑ החליט בית המשפט להרשיע קטין ולגזור דינו‪ ,‬רשאי הוא‪ ,‬נוסף על העונש שהטיל עליו‪ ,‬לצוות על קבלת התחייבות‬
‫מאת הורהו בדבר התנהגות הקטין בעתיד‪ ,‬או על חיוב ההורה בתשלום קנס‪ ,‬הוצאות משפט או פיצוי לנפגע העבירה‪470-05§ .‬‬

                                        ‫חיוב שהוטל על הורה לא יעלה על ‪ .₪ 10,000‬צו זה ניתן לערעור כערעור על פסק דין פלילי‪.‬‬

            ‫❑ לא יוטל מאסר על קטין מתחת לגיל ‪ .14‬ברם‪ ,‬כאשר קטין מתחת לגיל ‪ 14‬הורשע בעבירת הריגה‪ ,‬רצח או ניסיון לרצח‪,‬‬
‫ונגזר דינו‪ ,‬רשאי בית המשפט להורות על החזקתו במעון נעול לתקופה שיקבע‪ ,‬ועל המשך נשיאת עונשו במאסר לאחר §‪470-05‬‬

            ‫שימלאו לו ‪ ,14‬ובלבד שצירוף התקופות (ההחזקה והמאסר) לא יעלה על תקופת המאסר הקבועה לעבירה שבה הורשע‪.‬‬

‫§‪338-05‬‬  ‫❑ על קטין שטרם מלאו לו ‪ 18‬ביום ביצוע העבירה‪ ,‬אין חובה להטיל מאסר עולם‪ ,‬מאסר חובה או עונש מינימום‪.‬‬

         ‫חולי נפש ולוקים בשכלם ‪    ‬‬  ‫‪.17‬‬

            ‫❑ אם קבע בית המשפט שנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין בשל היותו חולה נפש או לוקה בשכלו‪ ,‬עליו להפסיק את‬
‫ההליכים נגדו‪ .‬ברם‪ ,‬בית המשפט יברר את אשמת הנאשם אם סניגורו ביקש זאת‪ ,‬או מטעמים מיוחדים שיירשמו‪435-05§ .‬‬

                 ‫אם המשיך בית המשפט לברר את אשמתו‪ ,‬רשאי הוא לזכותו או להפסיק את ההליכים נגדו (אך לא להרשיעו)‪.‬‬

‫§‪440-05‬‬  ‫❑ סבר בית המשפט כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין מחמת מחלת נפש‪ ,‬רשאי הוא לתת צו לאשפוזו בבית חולים או צו‬
         ‫לקבלת טיפול מרפאתי‪ ,‬בהתקיים כל אלה‪ )1( :‬יש ראיות לכאורה לכך שהנאשם עשה את העבירה שבכתב האישום או‬
         ‫עבירה דומה; (‪ )2‬נתקבלה חוות דעת פסיכיאטרית; (‪ )3‬נתמנה לנאשם סניגור; (‪ )4‬בית המשפט יקבע בצו את תקופת‬
         ‫האשפוז או הטיפול המרבית‪ ,‬כך שתהיה זהה לתקופת המאסר המרבית הקבועה לעבירות שבכתב האישום (כלומר‪,‬‬
         ‫ככלל לא ניתן לקבוע תקופה קצרה יותר)‪ .‬לעניין זה‪ :‬בעבירות סמים מסוכנים ובעבירות כלכליות שפרקליט המדינה או‬
         ‫המחוז החליט להעמיד עליהן לדין בבית משפט השלום ‪ -‬התקופה שתיקבע היא ‪ 7‬שנים‪ .‬סייג כללי‪ :‬מצא בית המשפט‬
         ‫כי העבירה בוצעה בנסיבות מקילות במיוחד‪ ,‬רשאי הוא‪ ,‬במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו‪ ,‬לצוות כי‬

                         ‫תקופת האשפוז או הטיפול תהיה קצרה יותר; (*) ערעור על צו כאמור יהא כערעור על פסק דין פלילי‪.‬‬

‫§‪440-05‬‬  ‫הועמד נאשם לדין ובית המשפט מצא כי הוא עשה את מעשה העבירה‪ ,‬אולם היה חולה נפש בשעת מעשה ולפיכך‬          ‫❑‬
                   ‫אינו בר‪-‬עונשין‪ ,‬ושהוא עדיין חולה‪ ,‬חייב בית המשפט לצוות שהנאשם יאושפז או יקבל טיפול מרפאתי‪.‬‬

‫§‪440-05‬‬  ‫❑ הופנה נאשם לטיפול מרפאתי וסבר היועץ המשפטי לממשלה שהנאשם יכול לעמוד לדין ונסיבות העניין מתאימות לכך‪,‬‬
              ‫רשאי הוא להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה שאינו יכול לעמוד לדין‪ .‬על החלטה בבקשה לעיון חוזר ‪ -‬ניתן לערור‪.‬‬

‫❑ אושפז נאשם או קיבל טיפול מרפאתי‪ ,‬ושוחרר לאחר מכן בהחלטת הוועדה הפסיכיאטרית‪ ,‬רשאי היועץ המשפטי §‪435-05‬‬
         ‫לממשלה להורות על העמדתו לדין מחדש‪ .‬בית המשפט רשאי לקבל עדות שניתנה במשפט הראשון ללא שמיעתה‬
‫§‪440-05‬‬
         ‫מחדש‪ ,‬אך הנאשם רשאי לבקש שמיעה מחדש של עדיו וכן רשאי כל בעל דין לחקור עדים חקירה נגדית נוספת‪.‬‬

‫❑ החלטת ועדה פסיכיאטרית ניתנת לערעור בזכות‪ ,‬בתוך ‪ 45‬ימים‪ ,‬בפני בית המשפט המחוזי‪ ,‬שידון בשופט אחד‪440-05§ .‬‬
   94   95   96   97   98   99   100   101   102   103   104