Page 23 - מוסדות קבר רחל תשרי תשפ
P. 23

‫שב האברך לביתו ואמר לילדו את אשר הורה‬               ‫אלא ְי ָבֵר‪ .‬ילד שיש בו מדת טוב עין והוא מוותר‬
                     ‫הרבי‪ ,‬הילד ברכו – והוא נושע!‬   ‫לאחיו ולאחיותיו ולחבריו – הוא ראוי לברך‪ ,‬ועל‬

                                                                                             ‫ידו תוושע"‪.‬‬

                                       ‫כאחד האדם"‪.‬‬                      ‫מעשה נוסף ששמעתי‬
                                                                        ‫מאברך אחד‪ ,‬שזכה לשמש‬
‫וכשנכנס הרבי לחדר החולה‪ ,‬פרץ היהודי בבכי‬                                ‫בקדש אצל הרה"ק ה"פני‬
‫קורע לב ואמר‪” :‬הלא צדיקים יש להם כח לבטל‬
                                                                                      ‫מנחם" מגור זצ"ל‪:‬‬
    ‫גזרות שמים‪ ,‬אנא! יפעל הרבי בעבורי ישועה"‪.‬‬
                                                                        ‫פעם אחת‪ ,‬חלה יהודי אחד‬
‫פנה אליו הרבי ואמר לו בקול תקיף‪:‬‬                                        ‫במחלה אנושה‪ ,‬ועלה ה"פני‬
‫”כשיהודים מחזיקים עצמם באחדות‪ ,‬אפשר בנקל‬                                ‫מנחם" לבקרו בחוליו בבית‬
‫לפעל עבורם ישועה‪ ,‬אבל כשהמחלוקת משתוללת‬
‫בביתם‪ ,‬אין הצדיקים יכולים לפעל עבור מאומה"‪.‬‬                                                      ‫החולים‪.‬‬

‫ואז נזכר החולה שכמה מילדיו‪ ,‬הגרים בחוץ‬                                  ‫כשהגיע לחדרו‪ ,‬עמד שם‬
                               ‫לארץ‪ ,‬מסוכסכים‬                           ‫רופא בכיר‪ ,‬והרבי התעניין‬
                                ‫ביניהם אודות כמה‬                        ‫אצלו אודות מצבו של החולה‬
                                ‫ענינים‪ ,‬והחליט‬                          ‫ועל דרכי הטפול בו‪ ,‬וכששמע‬
                                ‫על אתר לעשות‬                            ‫ממנו‪ ,‬שלפי השערת הרופאים‬
                                ‫משהו יוצא דופן‬                          ‫לא נותר לו יותר מחודש ימים‬
                                ‫כדי להשכין שלום‬
                                                                                   ‫לחיות‪ ,‬אמר לו הרבי‪:‬‬

                                                                        ‫”אני מקוה שלא תכעס עלי‪,‬‬
                                                                        ‫אבל אין זה מוכרח‪ ,‬ובהחלט‬
                                                    ‫יכול להיות שיהודי זה יקום על רגליו‪ ,‬ויתהלך‬

‫‪23‬‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28