Page 172 - Preview
P. 172
היה ממש נהדר לדבר אתכם בטלפון ונורא הצטערתי שפספסתי את יואבי שוב פעם. אולי נתאם שאחרי חופשת חג המולד תעשו אליי שיחת קולקט, כדי שייצא לי לדבר עם כולם?
כנראה שדעתה של אימא לא נחה ממצב שבו היא צריכה להמתין לשיחה יזומה מבנה, ולכן חקרה אותי לגבי מקומו של הטלפון ומתי נוח לי לקבל שיחות. באיגרת האוויר מה־7 בדצמבר 1975 השבתי לשאלתה עם הסבר מפורט:
הטלפון נמצא ממש בחדרי בערך 13 foot steps מהמיטה...אפשר למצוא אותי בלילה בערך ב־22:00 (הולכים לישון מוקדם בגלל הלימודים). אני חושב שהכי טוב אם אתם תטלפנו ביום שבת ב־08:00 (+— שעה) לפי שעוננו, כלומר 15:00—16:00 אחר הצוהריים אצלכם. במקרה כזה אני בטוח בחדר (ישן) וכך תעירו אותי (לא
אסון גדול) בלי להרוס לי את כל שנת הלילה.
קשר עם המשפחה
הייתי רחוק מהבית, והקשר עם בני משפחתי היה מקוטע. נהגתי לשלוח להוריי ולאחיי מכתב קולקטיבי ואימא, אבא, אחי יואב וחברתו בשמת, היו עונים לי במכתבים אישיים. גםאחיהצעיר ָשיָשי,שהיהאזרקבכיתהה',היהמוסיףכמהשורותמדיפעם,למכתביי האחרים. הקפדתי לכתוב גם לסבתי שושנה, שגרה אז בתל־אביב והתקיימה בינינו התכתבות נפרדת. כל יום הייתי ניגש לבניין תיבות הדואר הצבאי ה־Consolidated( CMR Mail Room) ופותח את תיבת הדואר האישית שלי שמספרה היה 5818, כדי לבדוק אם הגיע מכתב או עיתון. יום קבלת מכתב היה יום חג עבורי. אם הייתי שואל שאלה במכתב,
הייתי זוכה לתשובה כתובה רק לאחר כשלושה שבועות, במקרה הטוב. על הנעשה בארץ למדתי מתוך העיתון 'מעריב' שהיה לי מנוי עליו. גיליונות המהדורה למנויים בחו"ל היו מודפסים על נייר דקיק כדי לחסוך בעלויות המשלוח, ובעת קריאת העיתון הייתי צריך להיזהר בהפיכת הדפים כדי שלא ייקרעו. בהמשך ביקשתי מבני משפחתי שישלחו לי את החוברות של העיתון 'במחנה', שמשום מה לא היה ניתן לקבל
מהנספחות בצורה מסודרת, ולכן הטרחתי את בני משפחתי במשלוחם אליי. רציתי לשתף את בני משפחתי בחוויותיי עד כמה שניתן. החלטתי להקליט להם קלטת וכדי לעקוף את האיסור שהטילו עלינו במחלקת ביטחון שדה לכתוב דברים הנוגעים לקורס, תכננתי לשלוח אותה לארץ עם אביו של אילן אזרחי, שהיה מתוכנן להגיע לביקור, ושאותו הוריי הכירו עוד מהתקופה ששני האבות שלנו היו עובדי מדינה. כך באיגרת מה־12
בנובמבר 1975:
שלשום בערב ישבתי והקלטתי חצי קסטה (זה לא היה קל). מתוך ידיעה שאזרחי (אביו של אילן אזרחי) מביא אותה לארץ אישית, סיפרתי שם כל מני דברים שאסור לי לכתוב עליהם בקשר לעבודה וללימודים. עכשיו תצטרכו לחכות עד שגבעול
(אביו של עמוס גבעול) יבוא בשנית. דווקא יצאה הקלטה לא רעה לפי דעתי...
172
