Page 245 - Preview

245
טרפז. לאחר ביצוע הסימון, היינו טסים לשדה התעופה המצרי הנטוש בג'בל ליבני, לתדלוק והמתנה לחשכה. עם רדת החשכה, היינו ממריאים לביצוע הקפות בבודדים. הקברניט היה מבצע את ההנמכה לעבר הפנס הימני העליון, תוך שמירת זווית ההנמכה על־ידי שמירת תמונה קבועה של צורת הטרפז, בחלון הקידמי. לאחר השלמת אימון הבודדים, היינו חוברים למבנה שלישייה, ומבצעים אימון הקפות חשוכות בשלישייה. כל מוביל היה מבצע הקפה אחת לימין ולאחריה הקפה אחת לשמאל, שלאחריהן היה חילוף בהובלה, ומס' 2 במבנה היה ממריא ומוביל, מס' 3 היה הופך למס' 2, והמוביל הקודם היה הופך למס' 3. לאחר שתי הקפות נוספות, ימנית ושמאלית, היה מבוצע חילוף הובלה נוסף, והקברניט השלישי במבנה היה מוביל שתי הקפות נוספות. בתום האימון היינו אוספים את הפנסים
וטסים בחזרה לבסיס, בטיסת מבנה חשוך. לעיתים, שולב במסגרת אימון הלילה החשוך בג'בל ליבני, אימון טיסה בציר חשוך.
באותה תקופה טרם נכנסו לשימוש נרחב אמצעי ראיית הלילה78 וטיסה בלילה חשוך הוגבלה לגובה מזערי של 600 רגל. רק במרחבי סיני, לאורכם של כבישים שהיו נקיים מחוטי חשמל, יכולנו להתאמן בטיסת ציר חשוך. מתאר זה היינו מבצעים בגובה 200 רגל, במהירות 60 קשר. הציר הנבחר היה בדרך כלל אחד הכבישים בסביבת ג'בל ליבני. מתוקף היותי טייס משנה היה עליי להכין את המפה תוך ציון הכיוון ומשך הטיסה בכל מקטע של
הכביש. במהלך הטיסה הייתי מעביר לקברניט הוראות הטסה. לדוגמה: "עוד 15 שניות פנה 20 מעלות שמאלה לכיוון 330, למשך דקה". היכולת לשמור את הציר הייתה תלויה בקשר עין רציף עם הכביש שמתחתנו. הקברניט
היה טס מעט מימין לכביש, כדי שטייס המשנה יוכל לזהות את הפניות שבו, ולאמת את המיקום הקרקעי. הניווטים הללו זכורים לי בתור ניווטים קשים יותר, מכיוון שלעיתים היה מקטע של הכביש נעלם לרגע מהעין, בגלל חול שכיסה אותו. תמיד הייתי במצב של
דריכות "לא לאבד את הציר". טייסי משנה תורגלו גם בניווטים על מפות עבירות שריון בקנ"מ 1:50,000. ניווטים
מסוג זה היו מבוצעים בדרך כלל ברמת הגולן או בסיני. באחת הפעמים ביצענו סידרת ניווטים שנקראה "ניווט חולות" באזורי הדיונות שבמערב סיני. בניגוד לרמת הגולן שבה הטופוגרפיה והתכסית קבועים, הדיונות בסיני היו בעלות אופי נודד, ולא תמיד הייתה התאמה בין מה שהופיע במפה, לבין "סכיני" הדיונות שנראו בשטח. במרחבי סיני האדירים היו מתבצעים מפעם לפעם תרגילים רחבי היקף שבהם השתתף סדר כוחות גדול. אחד מתרגילים אלו זכה לשם "פרגול", ובו התאמנו אוגדות 162 ו־252 אחת נגד רעותה בתא שטח גדול במיוחד בצפון סיני. כל טייסי המשנה שצוותו לתרגיל זה, ובכללם גם אני, קיבלו ערימה של מפות קוד בקנ"מ 1:50,000, אותן הדבקנו ליריעה אחת גדולה, שקופלה לצורה
של ספר. הדפדוף בספר הזה, במהלך הטיסה, היה לא פשוט, כלל ועיקר. אחת המשימות הפחות אהובות עלינו הייתה הרצה של המסוקים שב"קוּקוּנים". במה דברים אמורים? במסגרת הסיוע לחיזוק צה"ל לאחר מלחמת יום הכיפורים, נרכשו
78 מערכת ראיית הלילה — ה"ז'ורנל" הייתה מערכת של משקפות אופטיות (NVG — Night Vision Goggles) שהורכבו על קסדת הטייס. באותה תקופה רק טייסים בודדים בטייסת הוסמכו לטיסה עם ז'ורנל. השימוש הנרחב במערכת החל רק כמה שנים מאוחר יותר, כשכבר נעשיתי קברניט.