Page 268 - Preview
P. 268
לטיסה אל"מ אשר שניר למשפט. סעיף האישום: גרימת נזק לרכוש הצבא. פסק הדין: אשם, על פי הודאתי. העונש: קנס כספי. בסוף המשפט, הרגיע אותי שניר במילים הבאות: "אנו בונים עליך שתגיע רחוק". האירוע המצער שקרה לי לימד אותי שני דברים חשובים. הדבר הראשון היה שכולם יכולים לטעות, ובכלל זה גם אני. הבנתי, שמאחר ואינני חסין מטעויות, הדרך שלי להימנע מהן היא לדרוש מעצמי להיות הכי מקצועי שאפשר, ובכל שלב ושלב של הטיסה. הדבר השני שלמדתי היה על אחת התכונות החשובות שנדרשות ממפקדים מוצלחים והיא לתמוך בפקודיהם בשעותיהם הקשות. הייתי עם "ראש מורכן" ואלמלא דברי התמיכה ששמעתי מאלרן ושניר, היה לי הרבה יותר קשה להתאושש
מהאירוע השלילי שחוויתי. לקראת סוף תקופת ההדרכה השנייה עבר מפקד הטייסת, רס"ן רענן אלרן, לתפקיד
סמ"ט א', בטייסת 123, ואת מקומו, כמפקד טייסת ראשוני מסוקים תפס רס"ן ישראל גת,106 שהגיע ממערך היסעור.
הסייפן הפגוע בינות לעצים
הדרכתי בראשוני שלוש תקופות ברציפות, מאפריל 1979 עד מרץ 1980. שגרת הטיסות הייתה מונוטונית מאוד. לפעמים הייתי טס ארבע גיחות ביום, כשש הקפות בכל גיחה. לכל חניך הייתי צריך להקדיש את תשומת הלב הראויה, בכל שלבי הטיסה: החל מהתדריך, עבור דרך הטיסה עצמה, וכלה בתחקיר. היינו טסים בבוקר או אחר הצוהריים, ובחצי השני של היום היו המסוקים עוברים לידי מדריכי וחניכי טייסת הבסיסי. דבר זה הותיר בידי הרבה זמן פנוי, והחלטתי לנצל אותו כדי להעשיר את עצמי, בדרכים שונות, כפי שיתואר
בהמשך. אחת לכמה שבועות נערך "דיון חניכים" שבו היה סגל המדריכים דן בביצועי החניכים.
הייתה זו הזדמנות לבחון איך לטפל בחניכים שהיו להם חולשות מסוימות באחד או יותר מתחומי הטיסה הבסיסיים שעליהם היינו מעריכים את ביצועי החניך: אוויראות, הטסה,
106 ישראל גת — לימים סא"ל, מפקד טייסת 125 ומפקד מגמת מסוקים בבית הספר לטיסה, נפטר ממחלה קשה ב־ 1990.
268
