Page 99 - Preview
P. 99
99
משהו מההווי הקבוצתי, שנוצר במהלך המסע שלה בארץ היעד. חזרנו לארץ, תם המסע! בצער רב נאלצתי להיפרד מהעניבה הראשונה שקיבלתי שאותה
נדרשנו להחזיר. סיכום קצר של המסע בכמה משפטים: האוכל — היה לא משהו, ושמחתי להיפטר משפעת הסרדינים של נורבגיה, ולחזור לאוכל הישראלי המוכר. הפן התעופתי של המסע — היה פשוט מדהים! רשימת ארבעה־עשר כלי הטיס השונים, שבהם טסנו, מדברת
בעד עצמה. אבל שתי חוויות היו מעל לכל החוויות הטיסתיות והתיירותיות, שחוויתי במסע לנורבגיה:
החוויה הראשונה היא העובדה, שנפלה בידי הזכות לייצג את גדנ“ע־אוויר ואת מדינתי — ישראל, במסגרת חילופי המשלחות הבין־לאומיים. לחליפת הייצוג והמדים הרשמיים, שלבשתי במהלך המסע, הייתה עבורי משמעות גדולה מאוד.
החוויה השנייה היא שאחרי שנים בהן הייתי חובב תעופה צעיר, שבונה דגמים וקורא בשקיקה ספרות תעופתית ואת בטאון חיל־האוויר, עליתי מדרגה של ממש: לראשונה בחיי הטסתי מטוס!
אז — עדיין לא ידעתי, שהטיסה והייצוג עתידים לרשום פרקים נוספים בפרשת חיי.
חברי משלחת ה־IACE לנורבגיה. בחזית, ראשון משמאל — נחמן צוקרמן, חמישי משמאל — אני. עומד רביעי מימין — מלווה האמריקנים ביל רקטנוואלד
מזכרות מהמסע: סמל ה־CAP שקיבלתי מביל רקטנוואלד; סמל ה־Norsk Aero Klubb שקיבלנו מהמארחים במהלך ארוחת הפרידה
