Page 19 - book-05.7.23
P. 19
אנשים עושים את הטוב ביותר עבור עצמם באותו הרגע עם המשאבים הזמינים עבורם
דוגמא:
כאשר ילדתי את בני הבכור, היה לי חשוב ללדת באופן טבעי וללא התערבויות. לאחר שעות רבות של צירים קשים, "נכנעתי" ולקחתי טשטוש. מאותו רגע, חשתי שלא הצלחתי לחוות את הלידה שרציתי. הרגשתי שנכשלתי והיו לי תחושות אשמה, בושה וחרטה עצומים והתאכזבתי מעצמי! לקח לי הרבה זמן לומר לעצמי שעשיתי את מה שהיה נכון לי באותו הרגע, בעזרת המשאבים שהיו זמינים עבורי. ברגע שהבנתי את זה, הרגשתי שלמה עם עצמי מכיוון שהבנתי, שעשיתי את כל מה שיכולתי באותו הרגע, והטשטוש שקיבלתי היה הדבר הנכון ביותר לעשות.
כשאנחנו טועים, נופלים או חשים אשמה עלינו לזכור: אנחנו עושים את הטוב ביותר עבור עצמנו ברגע נתון, בהתאם למפה שלנו ולמשאבים שהיו זמינים לנו.
המוח שלנו חושב שהסיפור שהיה פעם לא נגמר, והוא רוצה לסגור מעגל. אנחנו ממש "מעלים גירה". הסיפור נגמר מזמן ואנחנו "אוכלים לעצמנו את הראש" על משהו שכבר אין לנו מה לעשות איתו.
אשמה, בושה וחרטה הם שלושת סוגי רגשות שקשורים לאירועים בעבר ונמצאים בהווה. בכל רגע נתון שהיה, עשינו את כל מה שיכולנו באותו רגע. צריך ללמוד לתת חמלה גם לעצמנו ולא רק לאחרים.
נשאל את עצמנו:
האם עשינו את מה שיכולנו באותו רגע עם המשאבים שהיו זמינים לנו? האם אנו ראויים לחמלה עצמית והבנה שבאותה סיטואציה פעלנו לפי מה שהיה נכון לנו?
21
