Page 67 - 70 שנות הגנה אוירית

ממלחמת של"ג ועד לאינתיפאדה
פתחנועלהמיגים.גםכלשארהכליםשלהסוללהשהיומרוחקים מאיתנו ושמעו ברשת הסוללתית את ההתרחשות, פתחו מיד באש
גם הם ותוך כמה שניות הופל המיג. זמן קצר לאחר מכן הגיחו מספר 'סקייהוקים' ישראליים ורדפו אחרי המיגים הנותרים. אלא שכל הכוחות שהיו בגזרה המשיכו לירות בהתלהבות מרובה אל
עבר השמים וסיכנו גם את ה'סקייהוקים'. מכיוון שהייתי קצין הנ"מ היחיד בגזרה שזיהה את המתרחש, נתתי מיד פקודת 'חדל אש' לכל הכוחות בקשר ולמזלנו חמקו מטוסינו מפגיעה מיותרת".
על שאירע באותו אירוע סביב הירי על ה'סקייהוקים', סיפר
המג"ד שראל: "באחד הימים, לאחר שירינו על מטוסי מיג 21 שחלפו
בגזרתנו, היה מתח רב בסביבה וסוללה ד' מילואים, בפיקודו של וינס שלו, שהייתה עם חטיבה 211 בשטח החקלאי, פתחה באש בגלל טעות בזיהוי על מטוסי 'סקייהוק' ישראליים שהגיעו לסיוע.
עם הפתיחה שלהם באש, קפצה מיד כל הגזרה כפי שקורה במצבים כאלה, וכל העולם ירה על מטוסינו. למזל כולם, הם היו מחוץ לטווח האפקטיבי וגם טיל ה'בזק' ששוגר לעבר המטוסים היה מחוץ לטווח
והתפוצץ לפני שפגע. האבסורד היה, שמתוך ארבעה טילי 'בזק' ששוגרו במהלך המלחמה, רק אחד התנהג כצפוי וכרצוי, והיה זה
הטיל שנורה על מטוסינו"... פלגה 2 הייתה ערוכה עם כוחות גולני ושריון בפאתי שדה
התעופה של ביירות לקראת הכניסה לכיבוש השדה. באותו סוף
שבוע יצא יואב לבדיקות רפואיות בנהריה ואת מקומו בפלגה תפס הסמסו"ל קובי איתן. ביום א' בבוקר, יום הפריצה לשדה, בעת שעשה את דרכו בטרמפים חזרה לסוללה, שמע במכשיר הקשר של הג'יפ בו נסע, את שאול המש"ק קורא ל-'2 אטנרף' וזה לא עונה. הוא גם שמע את שאול מודיע בקשר לדובי המסו"ל ש - 2 נפגע. "הספקתי עוד להגיע אל זירת האירוע כשתהליך חילוץ הצוות הפגוע היה עוד בעיצומו. היינו שם כל הלילה כי בשלב מסוים לא ניתן היה להתקרב
יותר אל הנגמ"ש. אש בערה בתוכו והפכה לסיכון עצום עקב התחמושת שנותרה
בו והחלה להתפוצץ. בסופו של דבר אכן התפוצץ הנגמ"ש ורק
לאחר מכן ניתן היה להתגבר על האש ולסיים את הפינוי".
אכןהיה...גדוד947 לאהיהמופתעמןהמלחמהבכלרמהשהיא. מן הפק"ל של אחרון הלוחמים ועד לגדוד כולו".
יואב עבר את כל המלחמה עד לפאתי 'ביירות' כמפ"ל בודד
יחד עם גדוד 13 של 'גולני' וכמעט שלא פגש את הגדוד וגם לא
את הסוללה. עקב ההכנה היעילה שלפני המלחמה, הכירו כל
הלוחמים, ובעיקר הקצינים, את כל מפקדי הכוחות אליהם סופחו ואיתם לחמו. הם הכירו את מג"ד החי"ר, את מ"פ הטנקים וכו' גם במראם וגם בשמם. פלגה 2 מסוללת 'אטנרף' נעה ת"פ גדוד 13, כאמור תחת חטיבה 188 . משימת הכוח הייתה פתיחת הציר מאזור מנרה ולכיוון הזהראני. הייתה זו פלגת הנ"מ הראשונה להיתקל כבר בלילה הראשון. בעת התארגנות לחניון לילה, חדרו ארבעה ג'יפים של מחבלים עם מטל"רים וכו' היישר אל מרכז שדרת הכוח. כולם היו בהלם, החטיבה בשתי שדרות כלים משוריינים בהיכון לחניון לילה וארבעת הג'יפים הללו התרוצצו לפתע ביניהם. הטנקים היו מנוטרלים מפאת הטווחים הקצרים ומגבלות הנמכת קנים, ורק ה'חובטים' היו היחידים שיכלו לייצר אש באופן מידי בטווחים האלו וגם להנמיך קנים בהתאם. מיד עם זיהוי המטרות, פתחו ה'חובטים' באש יחד עם החי"רניקים ותוך שניות ספורות חוסלו כל המחבלים
התוקפים. מיד בתום התקרית ביקש אליו מג"ד 13את המפ"ל והודיע לו: "2אטנרף, אתה לפ ָני בסדר תנועה". יואב חבר למג"ד שהודיע לו שמאותו רגע הוא נע לפניו והמש"ק שלו מאחוריו, ולפיכך הוא יכול
עכשיו לישון בשקט. למחרת המשיך הכוח אל עבר בתי הזיקוק בחוף הזהראני ומשם
המשיכה בלחימה לאורך ציר החוף בואכה צידון, דאמור ועד לכפר סיל, המשקיף על שדה התעופה הבינלאומי של ביירות.
"אירוע הפלת המיג 21 היה בפלגה שלנו כאשר היינו תקועים בשיירה שעמדה בפקק אדיר באזור דאמור. דוד בביאן ז"ל, שהיה הכוון שלי, ישב בצריח ואני מאחוריו, ואז הוא צעק: "יש מיגים!
יש מיגים"! זה היה די הזוי כי כל המטוסים הסוריים הופלו ע"י מטוסי חיל האוויר, עוד טרם הגעתם אל אזורי הקרבות. הייתי בטוח שדוד טועה בזיהוי. אבל התברר שאכן היו אלו ארבעה מטוסי מיג 21 שצללו לכיוון האוטוסטראדה. נתתי אישור פתיחה באש ומיד
ונקרט, דוידי ויואב בנמל ביירות
ונקרט ובביאן בכיבוש צידון
65