Page 72 - 70 שנות הגנה אוירית
P. 72
פרק 4
הקרבות ע"י אלכסנדר גולוקרוב, אז עולה חדש מברית המועצות ששימש כחובש קרבי בגדוד. הוא השתתף בלחימה לכל אורכה ואף
בפריצה לתוך ביירות, כאשר בין הפגזה להפגזה, היה מעלה את חוויותיו על הכתב בשפה פשוטה וברורה. וכך תיאר את אשר אירע ב-4.8.82 : "אני עומד בנגמ"ש ליד מקלע 0.3 . הנה אנחנו חוצים את "קו הביטחון". מעכשיו כל בית הוא עוין. מכל חלון יכולים להעיף עלינו רימון. אילו רחובות צרים! ואיזה גובה של בניינים משני צידי הכביש! שבע, שמונה קומות בכל בניין כאשר המרחק בין הבניינים לא עולה על 10 מטרים... אבל עכשיו בביירות, אנחנו ממש בסכנה. אך מה קורה לנו? מאין האדישות הזאת? אין תשובה. אני אישית לא פחדתי לחטוף כדור בראש או אר.פי.ג'י. לא, פשוט הייתי צריך
להסתכל כל הזמן למעלה, על הקומות העליונות בצד ימין של הכביש, כיוון שממנו הייתי צריך להגן על הנגמ"ש שלנו. אבל איך
אפשר לתפוס במבט אחד את כל הקומות?... הגענו לבניין גבוה מאד, בן 10 קומות, שהיה צריך לשמש לנו כמחסה. כנראה שהמחבלים שמו לב לתנועה הרבה ופתחו באש על כוחותינו. עשרות פיצוצים בדקה, השמיים שינו את הגוון שלהם כל שנייה. פעם אדום, פעם צהוב...הכול רועד, החלונות רועדים... אנחנו לא השבנו באש. תחת אש תופת כזאת, עדיף להישאר מעבר למחסה ולא להוציא את
האף החוצה. האוויר חם ומחניק, כולנו הזענו בשכפ"צים שלנו. אין אפילו טיפת משב של רוח, כולם עישנו בעצבנות. עם אור ראשון
אותו בשמו. על מעשיו אלו עוטר ירון לוינס בעיטור המופת לאחר המלחמה
וישראל שראל אמר כי היה זה אחד העיטורים המוצדקים והנכונים ביותר שהוא זכה לפגוש. באותו אירוע עגום וקטלני, וכדרכם של
אירועים מסוג זה, התגלו מעשי גבורה נוספים ושבעטיים צוינו לשבח לוחמים נוספים ובהם ידידיה זוהר המפ"ל, שלמרות פציעתו נותר במקום והמשיך לטפל בפינוי מבלי לדווח על פציעתו. משה
לוי, קצין החימוש של הגדוד שנפצע אף הוא והמשיך בפעולות החילוץ כשהוא מסרב להתפנות וסחב אלונקה עם פצוע על כתפיו
כשהוא מדמם בעצמו. דובי המסו"ל שעוטר על תפקודו כמפקד הסוללה תחת אש ואף המג"ד ישראל שעוטר על מנהיגותו השקולה בקרב, ניהול הגדוד במשברי הלחימה ורוח היחידה שהקנה ללוחמיו.
את מאורעות אותו היום בגזרה קרובה לשדה התעופה, תיאר אחד מחיילי הגדוד בקטע מתוך יומן אותו ניהל במשך המלחמה. פרקי היומן הינם מסמך יחיד במינו שנרשמו בזמן אמיתי במהלך
וולף פלטונוב ז״ל
דוד בביאן ז״ל
קובי איתן ז״ל
70
