Page 3 - בפץ כפיה
P. 3

‫”דר ָשׁה ֶצ ֶמר וּ ִפ ְשׁ ִתים ַו ַת ַעשׂ ְב ֵח ֶפץ ַכ ֶפי ָה“‬

‫)משלי ל“א(‬

                           ‫ביתך תמיד פתוח לכל אחד‪.‬‬    ‫חייך היו גם מלאי יופי‪ .‬הרבה מזה בזכות חוש ההומור‬                                         ‫מכל הרגעים בזמן‬
                                                                                               ‫המיוחד שלך‪.‬‬                                 ‫למצוא אחד לאחוז בו‬
‫לעולם תישארי בזיכרון דרך האהבה המיוחדת לנכדיך‪,‬‬                                                                                          ‫תמיד לזכור לרגע לעצור‬
‫החום‪ ,‬השקט הבטוח שעטפת אותם בו‪ ,‬החוכמה‬                ‫מצאת יופי ושמחה בדברים הפשוטים‪ ,‬ברגעים‬                               ‫ולהודות על מה שיש ומאיפה שבאנו‬
‫הפשוטה אך האיתנה שניבטה מעינייך‪ ,‬הסיפורים‬             ‫הקטנים‪ ,‬בבישול‪ ,‬באפיה‪ ,‬בתפירה ובחוכמת חיים‬
‫והשירים שהיית שרה ומספרת לפני השינה‪ .‬אבל יותר‬                                                                                                              ‫)עידן רייכל(‬
‫מהכל‪ ,‬אנו זוכרים אותך‪ ,‬יום יום‪ ,‬דרך הטעמים‪,‬‬                         ‫אדירה בה ניחנת וקיבלת הכל באהבה‪.‬‬
‫השבתות והחגים‪ ,‬הניחוחות והצבעים של האוכל שלך‪.‬‬         ‫אהבת מאוד לתפור‪ ,‬מכל פיסת בד יצרת משהו‪.‬‬                 ‫אמא שלנו‪ ,‬אישה אצילה‪ ,‬הגעגוע אליך מתרחב‬
‫אוכל שכולו אינסוף של אהבה‪ ,‬טעמים שנוצרים במשך‬         ‫זכורות לנו השמלות שתפרת לנו ולבנות הדודות‪ ,‬לפי‬          ‫ותוקף אותנו בחלומות‪ ,‬בריחות של אוכל‪ ,‬בבדיחות‬
‫שעות וימים של בישול איטי‪ ,‬המלחה והחמצה‪ ,‬תבשילי‬        ‫דרישה‪ ,‬הווילונות‪ ,‬אפילו תחפושות לפורים‪ .‬השכנות‬
‫דגים ובשר‪ ,‬צלוחיות של סלטים שטרחת עליהם ימים‪,‬‬         ‫היו מתדבקות על דלתך ואת‪ ,‬אחרי יום עמוס פתחת‬                                             ‫שנזכרנו שסיפרת‪...‬‬
‫ריחות אפייה משכרים‪ .‬מטבח שהכיל אינסוף קערות‬           ‫את המכונה ותפרת‪ .‬הפלאת גם לסרוג סוודרים‬                 ‫למרות שראייתך קהתה במהלך השנים‪ ,‬היה לך‬
                                                      ‫וצעיפים לחורף‪ ,‬רקמת מפות לחלות וגובלנים‪ .‬וגובלן‬         ‫חשוב איך אנחנו נראים‪ ,‬מדדת אותנו מכף רגל ועד‬
                ‫ופחים גדושים באוסף גדול של צבעים‪.‬‬                                                             ‫ראש‪" :‬מה לבשת? זה חדש? מתי קנית? אייווה יפה‪,‬‬
‫וסבתא‪ ,‬סבתא סוזי שלנו‪ ,‬שתמיד עמדת במרכזו של‬                                 ‫אחד תלוי בסלון ביתך עד היום‪.‬‬
‫המטבח וחיוך ענק של שמחה על שבאנו להיות איתך‬           ‫לקראת כל חתונה או בר מצוה‪ ,‬דאגת להכין מיני‬                                            ‫ככה צריך להתלבש!!"‬
                                                      ‫מגדנות‪ ,‬עוגיות קוקוס‪ ,‬עוגיות בוטנים‪ ,‬שבקיה‪,‬‬             ‫בבוקר‪ ,‬כשאנו שומעים את ציוץ הציפורים‪ ,‬נדמה‬
                                     ‫ולאכול ממטעמיך‪.‬‬  ‫מרציפן ועוד והיית שולחת לבית בעלי השמחה מבעוד‬           ‫שאפילו הן מתגעגעות ומחכות ללחם ולמים‬

‫רבות מהמנות שבספר‪ ,‬אולי כולן‪ ,‬תחילתן בטעמים‪,‬‬                                                           ‫מועד‪.‬‬                             ‫שהשארת על אדן החלון‪.‬‬
        ‫בריחות ובתחושות שספגנו במטבחה של אמא‪.‬‬         ‫במהלך חייך נגעת בחייהם של אנשים רבים‪ ,‬בין אם‬            ‫הגעגוע אליך הוא חזק ויציב ומלווה אותנו כל הזמן‪.‬‬
                                                      ‫זה כוח שנתת עם המילים הטובות ובין אם מאכלים‬             ‫חייך לא היו קלים‪ ,‬חיים מלאי אתגרים‪ .‬אך את לא‬

                                                              ‫לשבת שהכנת בקופסאות לשכנות העריריות‪.‬‬                     ‫התלוננת‪ ,‬לא אמרת שקשה‪ ,‬תמיד חייכת‪.‬‬

                                                              ‫הכרת הטוב‬
   1   2   3   4   5   6   7   8