Page 16 - חוברת על״ה 22
P. 16
משמאלנו ,בתוך מתחם בית הקברות המוסלמי הקטן, הדרכים ,ולרביעית ניתנה המשימה להעפיל ממערב
נמצא עץ רימון בודד – היחיד בהר .מסורת קדומה למזרח ולכבוש את הכפר נבי סמואל .שעת השי"ן
אומרת שהמעוניין למצוא זיווג יקשור מטפחת על עץ נקבעה לעלות השחר כדי להימנע מסנוור עם עלות
הרימון שליד קבר שמואל הנביא .גן לאומי נבי סמואל
עשיר בעצים עתיקים :עצי תות זקנים ,תאנה ,שקד, השמש כמו גם מהיחשפות הכוח.
זית ,עוזרר ותיק ,ברוש ,אורן ועוד .מי התהום הגבוהים
יחסית הביאו להתפתחות העצים ,וגילם של אלה כבר חפירות ארכיאולוגיות בנבי סמואל צילום :ראשית ירושלים
קרוב למאה שנים .לצערנו ,בשנים האחרונות ,עקב המשימה לכיבוש הכפר נבי סמואל הוטלה על פוזה,
מחסור בגשמים ועקב ירידת מפלס מי התהום ,העצים חיים פוזננסקי ,ועל 33לוחמיו ,רובם ללא ניסיון.
נמצאים במצב של סכנה ממשית .הפתרון כרגע הן שלוש הפלוגות האחרות ביצעו את משימותיהן
טפטפות ,אך לא די בכך .עצים אשר התחיל בהם בעיכוב .יש אומרים שפוזה לא שמע את הפקודה
תהליך של תמת – מוות חלקי – היו חייבים שיקום ,וזה במכשיר הקשר לוותר ולא להעפיל ,יש אומרים
ההסבר לגדמי הענפים הצבועים בכחול ,שתפקידם ששמע אך התעלם .כך או כך ,הוא החליט לטפס אל
ההר לאחר שהאיר היום ובכך חרץ את גורלו ואת גורל
למנוע חדירת מזיקים לאזורים שהתייבשו בעץ. פקודיו .רק שלושה לוחמים חזרו הביתה בחיים מקרב
זה .גבעת הקרב אשר נפלו בה פוזה וחבריו נמצאת
נרד בזהירות צפונה לכיוון המעיין שכן המדרגות בנות
אלף שנים בערך .מדרגות אלו היו דרך הגישה של ממש תחתינו ,בחורשת האורנים.
הצלבנים מן המצודה אל מקור המים (אפשר לעקוף
משמאל) .לפנינו מעיין נובע ונקבה מרשימה .אין צורך
בפנס שכן בסוף הנקבה יש פיר המאיר את הנביעה
היפה .עומק המים כגובה ברך אדם בוגר ,הקור מקפיא
עצמות!
חכמים שאלו בתלמוד :מעיין מהיכן מתברך? כלומר:
ברור שבור מים מתמלא ממי גשמים ,אולם מעיין –
מהיכן באים מימיו? היום אנו יודעים שמקורם של מי
המעיין בגשם שחלחל ,אך חכמים נתנו הסבר נוסף:
נהר – מתוכו מתברך .כיוון שנהר משפיע מימיו כל
הזמן ,זה גורם לו לשפוע עוד מים .חכמים ביטאו בכך
כלל רעיוני :מי שחושב כל הזמן כיצד להעניק – מקורו
תמיד מבורך.
שרידי התעלה אשר נמצאת ממש
למרגלותינו הם עדות למלחמת העולם
הראשונה .כאן נערכו הטורקים בביצורים
ובתעלות בהמתנה לצבא הבריטי שהגיע
ממעלה בית חורון .ההפגזות של הצבא
המלכותי הסבו אבדות כבדות לטורקים
וגרמו להרס מצודת הקבר.
19שנים לאחר מכן ,בשנת ,1967במלחמת ששת
הימים ,נכבש הכפר נבי סמואל כמעט ללא ירייה.
כחצי שנה לאחר המלחמה ,הורה גנדי ,אלוף פיקוד
המרכז ,לתושבי הכפר לעזוב את בתיהם .בשנת
,1948היו בכפר כמאתיים בתים מיושבים ,כיום נותרו
בו כ 15-בתים.
הכניסה לאתר נבי סמואל צילום :ראשית ירושלים 16

