Page 18 - חוברת על״ה 22
P. 18

‫פסל ההורה יוצא לאור‬                                                    ‫מיומנה ש מטיילת‬
                                                     ‫שרונה לימן*‬

‫פסל ה"הורה" בשנותיו האחרונות בחצר פנימיית אונים‬                            ‫במאי ‪ ,1923‬קיבל הפארק הגדול בכפר‬
‫בכפר סבא‪ ,‬צילום‪ :‬שרונה לימן‬                                                ‫סבא שם חדש‪ :‬פארק יצחק ולד‪ ,‬על‬
                                                                           ‫שם ראש העיר לשעבר‪ .‬במעמד שינוי‬
‫למדה פיסול אצל בוריס שץ בבית המדרש לאומנות‬                                 ‫שם הפארק והסרת הלוט מהשלט‪,‬‬
‫בצלאל בירושלים‪ .‬היא התגייסה לגדוד העבודה‪ ,‬עבדה‬                             ‫נחשף מחדש גם הפסל "הורה" של‬
‫בקיבוץ עין חרוד והשלימה את לימודי האומנות בברלין‬                           ‫הפסלת בתיה לישנסקי‪ .‬הפסל הועבר‬
                                                                           ‫לפארק ממעונו הקודם‪ ,‬שם היה חבוי‬
                                                              ‫ובפריז‪.‬‬      ‫ונסתר מעין הציבור‪ ,‬למיקום מרכזי‬
                                                                           ‫ובולט‪ .‬על גלגולו של הפסל‪ ,‬תוכלו‬
‫רבים מהפסלים במרחב הציבורי בישראל הם אנדרטות‪.‬‬
‫ציטוט מפורסם של דוד אלעזר מתייחס לכך‪" :‬אנחנו עם‬                                        ‫לקרוא בשורות אלו‪.‬‬
‫אשר האנדרטאות שהקים לא היו אף פעם אנדרטאות‬
‫ניצחון‪ .‬על האנדרטאות שלנו חקוקים שמות הנופלים‪.‬‬                         ‫ראשית‪ ,‬נרחיב במעט את היריעה גם בנוגע לפסלת וגם‬
‫אצל עמים אחרים תמצאו שערי ניצחון‪ ,‬ואילו סמלי‬                           ‫בנוגע ליצירה‪ .‬בתיה לישנסקי‪ ,‬כלת פרס ישראל על‬
‫הגבורה שלנו הם דווקא; מצדה‪ ,‬תל‪-‬חי וגטו ורשה‬                            ‫מפעל חיים בפיסול‪ ,‬נולדה בתחילת המאה ה‪ 20-‬ועלתה‬
‫– מקומות שבהם אמנם הפסדנו בקרב‪ ,‬אבל ניצחנו‬                             ‫לארץ כשעוד שלטו כאן הטורקים‪ .‬חייה השתלבו‬
‫במלחמת הקיום של העם היהודי" (מתוך נאום הרמטכ"ל‬                         ‫בתולדות היישוב עד מותה בשיבה טובה בשנת ‪.1992‬‬
‫רא"ל דוד (דדו) אלעזר ביום השואה‪ .)1973 ,‬האנדרטה‬                        ‫סיפור תולדות הציונות‪ ,‬מהעלייה הראשונה ועד העלייה‬
‫הראשונה שהוקמה ביישוב היהודי המתחדש הייתה‬                              ‫הרוסית‪ ,‬משתקף היטב בעבודותיה הרבות והמגוונות‪,‬‬
‫פסל הארי השואג בתל חי‪ .‬את האנדרטה השנייה‪,‬‬
‫ששמה "עבודה והגנה"‪ ,‬פיסלה בתיה לישנסקי ב‪1929-‬‬                                              ‫שחלקן הגדול ממוקם במרחב הציבורי‪.‬‬
‫והיא ניצבת על קברו של אפרים צ'יזיק בחולדה‪ .‬האבן‬
‫לאנדרטה נחצבה באזור בית צפאפא ושקלה כארבעים‬                            ‫בתיה לישנסקי הייתה חלוצה ופורצת דרך‪ .‬עצם עיסוקה‬
‫טונות‪ .‬העברת האבן הייתה משימה חסרת תקדים‬                               ‫באומנות פלסטית‪ ,‬תחום שהיה זר לעם היהודי טרום‬
‫בהיסטוריה של האומנות בארץ ישראל‪ ,‬ולישנסקי‬                              ‫הציונות בשל סיבות דתיות‪ ,‬אינו מובן מאליו‪ .‬תחום‬
‫נאלצה לנסר את האבן לשניים לאחר שלא הצליחה‬                              ‫הפיסול בכלל‪ ,‬והפיסול באבן בפרט‪ ,‬היה בתחילתו‬
‫לגרור אותה בשלמותה בעזרת עגלות או טרקטורים‪.‬‬                            ‫בידיים גבריות‪ .‬לישנסקי הייתה חלוצה נשית בתחום‪.‬‬
‫באנדרטה מופיעות שלוש דמויות‪ .‬שתיים מן הדמויות הן‬                       ‫בנעוריה‪ ,‬למדה ציור בגימנסיה הרצליה‪ ,‬ובבגרותה‬

                                                                        ‫*מורת דרך ומדריכה ותיקה‪ ,‬מומחית לסיורים בכפר סבא‪.‬‬

                                                                       ‫‪18‬‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23