Page 27 - חוברת על״ה 22

‫עם פרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬הכריז הארגון על‬ ‫המחתרות‪ ,‬ביניהם מפקד הלח"י‪ ,‬יאיר שטרן‪ .‬קברו יהיה‬
‫הפסקת הפעילות האנטי בריטית שנפתחה לאחר פרסום‬ ‫התחנה הראשונה שלנו (אזור ‪.)37‬‬
‫הספר הלבן במאי ‪ .1939‬יאיר ועימו שאר חבריו הכלואים‬
‫במחנה המעצר טענו כי אין להפסיק את הפעילות‪.‬‬ ‫קברו של יאיר שטרן בבית העלמין בנחלת יצחק‪ ,‬צילום‪ :‬דוד‬
‫לאחר שחרורם מן המעצר ביולי ‪ ,1940‬נבחר יאיר‬ ‫שי‪ ,‬מתוך‪ :‬אתר ויקיפדיה‬
‫לראש המפקדה‪ .‬באצ"ל חל פילוג לשני ארגונים‪ :‬האצ"ל‬
‫המקורי בפיקודו של דוד רזיאל והאצ"ל בישראל‪ ,‬שאחר‬ ‫אברהם שטרן נולד ב‪ 23-‬בדצמבר ‪ 1907‬בסובאלק‬
‫כך נקרא לוחמי חירות ישראל (לח"י)‪ ,‬בפיקודו של יאיר‪.‬‬ ‫שבפולין לאב רופא שיניים ולאם מיילדת‪ .‬הוא הצטיין‬
‫יאיר לא רק הנהיג את המחתרת החדשה‪ ,‬אלא גם קבע‬ ‫בלימודיו‪ ,‬התבלט בידיעת שפות‪ ,‬ערך את עיתון בית‬
‫את עיקריה הרעיוניים והמדיניים ("עיקרי התחייה")‪.‬‬ ‫הספר‪ ,‬גילה התעניינות מיוחדת בתיאטרון‪ ,‬במוזיקה‬
‫השיר "חיילים אלמונים" שכתב והלחין התקבל כהמנון‬ ‫ובשירה‪ .‬בדצמבר ‪ ,1925‬שלחו אותו הוריו לארץ ישראל‪,‬‬
‫הארגון החדש‪ .‬אנשי האצ"ל בישראל יצאו למאבק‬ ‫והוא סיים את לימודיו בגימנסיה העברית בירושלים‪.‬‬
‫מזויין נגד שלטונות‪ ,‬ולמעשה המשיכו את הפעילות‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬למד באוניברסיטה העברית והתמחה‬
‫בספרות עברית‪ ,‬בתולדות עם ישראל ובתרבות יוון‬
‫האנטי בריטית נגד כוחות המשטרה והבולשת‪.‬‬ ‫ורומי‪ .‬את לימודיו סיים בהצטיינות‪ .‬במאורעות תרפ"ט‬
‫(‪ ,)1929‬התגייס להגנת השכונות העבריות של ירושלים‪.‬‬
‫העימותים בין הלח"י לשלטונות הבריטיים הגיעו‬ ‫בשנת ‪ ,1931‬הצטרף לארגון הצבאי הלאומי‪ .‬בראשית‬
‫לשיאם בסוף ‪ 1941‬ובראשית ‪ .1942‬השלטונות הציעו‬ ‫‪ ,1932‬עבר וסיים קורס סגנים בארגון‪ .‬כינויו המחתרתי‬
‫פרס גדול על תפיסתו של אברהם שטרן ועל הסגרתו‪.‬‬ ‫היה יאיר‪ .‬בשנת ‪ ,1933‬פיקד על נקודה של ארגונו‬
‫יאיר התגלה באחת מדירות המסתור שבדרום תל אביב‪.‬‬ ‫בבית הכנסת של חב"ד בירושלים העתיקה‪ .‬בראשית‬
‫הוא נורה ונהרג במקום על ידי קצין משטרה בריטי‪ .‬יאיר‬ ‫‪ ,1936‬שימש מזכירו של מפקד הארגון‪ .‬באפריל ‪,1937‬‬
‫הניח אחריו אישה בהיריון‪ .‬כעבור חמישה חודשים‪ ,‬נולד‬ ‫בעקבות פילוג שחל באותו זמן בארגון‪ ,‬היה לחבר‬
‫המפקדה של הארגון המחודש‪ .‬עד מלחמת העולם‬
‫בן ונקרא על שמו‪.‬‬ ‫השנייה‪ ,‬יצא לשליחויות מרובות באירופה‪ :‬יזם פרסומים‬
‫בפולנית וביידיש‪ ,‬קירב לארגון חוגים אינטלקטואליים‬
‫השיפוץ‬ ‫מעבודות‬ ‫כחלק‬ ‫ומתבוללים מקרב יהודי ורשה‪ ,‬קיים מגעים מדיניים‬
‫עם שלטונות פולין‪ ,‬פעל בענייני העפלה ואימן את‬
‫המתבצעות לאורך רחוב ויצמן‬ ‫מפקדי הארגון מן הארץ על אדמת פולין‪ .‬עקב פעילותו‪,‬‬
‫נתגלעו לא פעם חילוקי דעות רעיוניים וארגוניים בינו‬
‫בגבעתיים‪ ,‬שופץ המרחב הציבורי‬ ‫ובין מוסדות התנועה הרביזיוניסטית ובית"ר‪ ,‬שהביאו‬
‫לפילוג נוסף בארגון בקיץ ‪ .1940‬אחרי מאסרו של ד'‬
‫במקטע הנושק לחומת בית‬ ‫רזיאל‪ ,‬מפקד הארגון‪ ,‬ב‪ 19-‬במאי ‪ 1939‬ולאחר מינויו‬
‫של ח' קלעי למפקד במקומו‪ ,‬חזר יאיר לארץ ופעל‬
‫העלמין ונוסף חיפוי דקורטיבי על‬
‫כחבר מפקדה עד למאסר כל חבריה ב‪ 31-‬באוגוסט‪.‬‬
‫גבי הקיר החיצוני הצמוד לחומת‬

‫בית העלמין‪ .‬החיפוי כולל גופי‬

‫תאורה מעוצבים‪ .‬הנכנסים לבית‬

‫העלמין ממזרח יוכלו להבחין‬

‫שחלקת הילדים אף היא עברה‬

‫ניקיון מכל הצמחייה והעשבים‬

‫שמילאו אותה בעבר‬

‫בחלקת הקבורה של חללי תנועת המרי העברי‬
‫והמחתרות‪ ,‬קבורים חללי אלטלנה‪ 16 .‬לוחמי אצ"ל‬
‫שנהרגו בהטבעת האונייה ביוני ‪ .1948‬בסמוך לקברים‬

‫מוצבת אנדרטה בדמות ספינה לזכרם‪.‬‬

‫בשנת ‪ ,1947‬רכשה הזרוע המדינית וההסברתית של‬
‫האצ"ל בארצות הברית נחתת אמריקנית‪ .‬הכוונה‬
‫הייתה להסב אותה לאוניית נוסעים ולהעלות בה עולים‬
‫חמושים לחופי הארץ סמוך למועד הפינוי הבריטי כדי‬

‫שישתתפו במלחמת העצמאות‪.‬‬

‫‪27‬‬