Page 30 - חוברת על״ה 22

‫להביאו לירושלים לרופאים טובים‪ .‬הוא נותח‪ ,‬אך‬ ‫רחל‪-‬לאה הייתה אישה בת שבעים שחיה במג'דל‬
‫נפטר‪ ,‬ולבקשתו נקבר בהר הזיתים‪.‬‬ ‫לפני שנכבשה במלחמת העצמאות‪ ,‬בחמישה‬
‫בנובמבר ‪ ,1948‬והתקיימה על תמיכת לשכת הסעד‪.‬‬
‫כשנפגשה רחל‪-‬לאה עם יהודה הגדרתי העיתונאי‪,‬‬ ‫היא שלטה ברוסית‪ ,‬ביידיש ובערבית וזכרה את‬
‫נפתח זיכרונה‪ .‬היא נזכרה שהם עומדים בתקופת‬ ‫חגי ישראל ואת המאכלים השונים המיוחדים לכל‬
‫פורים‪ ,‬החג שבו אוכלים אוזני המן‪ ,‬וידעה שבקרוב‬ ‫חג‪ .‬עוד זכרה היטב את הטלית ואת התפילין שהניח‬
‫יחול פסח‪ .‬היא ביקשה מהגדרתי‪" :‬ראה כי יספקו לי‬ ‫בעלה המנוח ר' מוישה‪ .‬מי היא אותה רחל‪-‬לאה ומאין‬
‫מצות! זה שנים שלא טעמתי אותן‪ ,‬וחג שבועות עם‬ ‫הגיעה? האם‪ ,‬הייתה גיורת נוצרייה שעלתה לארץ‬
‫מאכלי החלב ובחג הסוכות [‪ ]...‬שאימי הייתה סופרת‬ ‫ישראל בערך בשנת ‪ ,1902‬עבדה אצל יהודים ושם‬
‫לי את הלולב והאתרוג לברכה בסוכתנו היפה‪ ,‬וביום‬ ‫רכשה את מנהגיהם ולמדה את שפתם? בריאיון עם‬
‫העיתונאי יהודה שכביץ‪ ,‬הידוע בשם העט שלו יהודה‬
‫כיפור הייתי צמה‪5".‬‬ ‫הגדרתי‪ ,‬היא אמרה לו מפורשות בערבית‪" :‬יהודייה‬

‫החיים תחת שלטון מצרי במג'דל הזקינו אותה‬ ‫אני‪ ,‬כמותך‪ ,‬זה מאה דורות!"‪4‬‬
‫בשנים רבות‪ ,‬כך סיפרה‪ .‬ואכן זה היה המצב של‬
‫כל האוכלוסייה בעיר‪ .‬מאז פלישת הצבא המצרי‪,‬‬ ‫"המוסקובייה"‪ ,‬כך קראו לה תושבי מג'דל המוסלמים‪,‬‬
‫הורע מאוד מצבם של תושבי העיר‪ .‬אלפי פליטים‬ ‫שפירושו‪ :‬ילידת רוסיה‪ .‬יודעיה קראו לה "עג'וז"‪,‬‬
‫מהכפרים נהרו אליה והיו למעמסה קשה על השלטון‪,‬‬ ‫הישישה‪ ,‬התופרת בעלת המוניטין‪ 17 .‬שנים לא‬
‫בעיקר מבחינת אספקת מזון‪ .‬הצבא המצרי התייחס‬ ‫ידעו שכניה שהיא בעצם יהודייה‪ .‬בחדרה העלוב‪,‬‬
‫לאוכלוסייה המקומית ככובש זר‪ ,‬ועם נסיגתו נטשו‬ ‫עמדו כמה רהיטים עתיקים מעשה ידי אומן‪ ,‬והיא‬
‫רבים את העיר לעזה‪ .‬עם כיבושה של אשקלון בידי‬ ‫סיפרה שאת אלה קנה בעלה המנוח מהקונסול הרוסי‬
‫צה"ל נותרו בה כ‪ 2,400-‬נפש‪ 1,900 ,‬מהם היו תושביה‬ ‫בירושלים‪ .‬היא סיפרה שנולדה בלוצק שבפלך ווהלין‬
‫ועלתה לארץ ישראל עם בעלה ועם הוריה‪ .‬הם גרו‬
‫המקוריים‪.‬‬ ‫כעשר שנים בירושלים‪ ,‬בביתו של אחד הרבנים‪.‬‬
‫הוריה שבו לרוסיה‪ ,‬והיא ובעלה עקרו ליפו בניסיון‬
‫"המוסקובייה"‪ ,‬כך קראו לה תושבי‬ ‫למצוא פרנסה בנמל‪ .‬בעלה החל לעסוק בסחר‬
‫מג'דל המוסלמים‪ ,‬שפירושו‪ :‬ילידת‬ ‫תפוזים‪ .‬נולדו להם שני בנים – לייב ואברהם‪ .‬הבנים‬
‫רוסיה‪ .‬יודעיה קראו לה "עג'וז"‪,‬‬ ‫נסעו לאמריקה לעסקיהם ולעיתים רחוקות שלחו‬
‫הישישה‪ ,‬התופרת בעלת המוניטין‪.‬‬ ‫מכתבים לכתובת הרב בירושלים‪ ,‬והוא העבירם‬
‫‪ 17‬שנים לא ידעו שכניה שהיא בעצם‬ ‫למקום המגורים החדש של הוריהם במג'דל‪ ,‬לשם‬
‫יהודייה‪ .‬בחדרה העלוב‪ ,‬עמדו כמה‬
‫רהיטים עתיקים מעשה ידי אומן‪,‬‬ ‫העתיקו מושבם ב‪ 1932-‬במרדף אחר פרנסה‪.‬‬
‫והיא סיפרה שאת אלה קנה בעלה‬
‫המנוח מהקונסול הרוסי בירושלים‪.‬‬ ‫הפרדסים הרבים בסביבה היטיבו עימם והתאימו‬
‫היא סיפרה שנולדה בלוצק שבפלך‬ ‫לשאיפותיו הכלכליים של ר' מוישה‪ .‬הוא התלבש‬
‫ווהלין ועלתה לארץ ישראל עם בעלה‬ ‫כערבי ודיבר ערבית‪ ,‬ופרנסת בני הזוג הייתה מצויה‬
‫עד שהגיע משבר ההדרים בתקופת מאורעות ‪1939-‬‬
‫ועם הוריה‬ ‫‪( 1936‬המרד הערבי בבריטים)‪ .‬בתקופת המנדט‬
‫הבריטי‪ ,‬היה ענף ההדרים ענף היצוא העיקרי‪ ,‬והיה‬
‫קולות תרועה הוציאו אותה לרחוב‪ ,‬והיא שמעה‬ ‫תלוי ברובו בפרדסנות הערבית‪ .‬חברת ספנות‬
‫משכנותיה ש"ראשי יהודים נישאים על גבי מכוניות‬ ‫בריטית בעלת מונופול על השיווק שיווקה את הפרי‬
‫המצרים"‪ .‬היא התוודתה שהייתה זו "נקיפת הלב‬ ‫ודאגה לסדרי האחסנה בנמל יפו‪ .‬המרד הערבי פגע‬
‫הראשונה שחשה בה מזה שנים רבות"‪ .‬זקנים וטף‬ ‫קשות בשיווק הפירות ובנוסף הפרדסים עצמם נפגעו‬
‫רקדו ברחובות‪ ,‬נשים השמיעו קולות שמחה כמו‬ ‫במהלך המאורעות‪ 4.‬מצבם הכלכלי של בני הזוג‬
‫בחתונות‪ .‬מכוניות מצריות נסעו ברחוב‪ ,‬ושלושה‬ ‫הורע‪ ,‬ורחל‪-‬לאה שבה למקצועה הישן עוד מימיה‬
‫בלוצק‪ :‬חייטת‪ .‬היא לא ידעה קרוא וכתוב ולא ידעה‬
‫מה מתרחש בעולם‪ ,‬פרט למה שקורה בסביבתה‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ ,1946‬הרגיש בעלה שימיו ספורים וביקש‬

‫‪3‬יהודה הגדרתי‪" ,‬הבוקר"‪ ,20.3.1949 ,‬עמ' ‪.2‬‬
‫‪4‬מוסטפא כבהא ונחום קרלינסקי‪ " ,‬הפרדסנות הערבית־פלסטינית והיהודית־ציונית" בתקופת המנדט ‪ ,2021‬עמ' ‪.144‬‬

‫‪5‬יהודה הגדרתי‪" ,‬הבוקר"‪ ,20.3.1949 ,‬עמ' ‪.2‬‬

‫‪30‬‬