Page 54 - חוברת על״ה 22
P. 54

‫מתחברים לאדמה‬
                                                                                                                                       ‫ועוזרים לחקלאים‬

‫על שיבה לאדמה‬
‫כמעשה לאומי‪ ,‬קיומי ואנושי‬
   ‫צוריאל אסף*‬
                                                                                ‫בעת בוערת זו של מצב מלחמה‪,‬‬
‫צילום‪ :‬השומר החדש‬                                                               ‫רבים מתגייסים לסייע למשפחות‬
                                                                                ‫מילואימניקים‪ ,‬מפונים‪ ,‬פצועים‬
‫אדמה אינה רק אמצעי פרנסה‪ ,‬אלא מעשה של שינוי‬                                     ‫וחללים‪ .‬אך רבים אחרים מבלים‬
‫תודעתי‪ ,‬כזה שהמקורות מכנים גאולה‪ ,‬במשמעות‬                                       ‫הרבה מהזמן סגורים ברשתות‬
‫של תיקון – תיקון העם והחברה ותיקון האדם והיחיד‬                                  ‫החברתיות ומול מסכים בנתק‬
‫גם יחד‪ .‬כשהאדם נוטש את הקשר אל האדמה‪ ,‬הוא‬                                       ‫מהעולם שסביב‪ .‬ייתכן שהקריאה‬
‫מאבד לא רק משאב‪ ,‬אלא במובנים רבים את עצמו‪.‬‬                                      ‫הבסיסית ביותר שעלינו להשמיע היא‬
‫רחל – המשוררת החלוצה שהייתה בקשרי ידידות‬                                        ‫הקריאה הפשוטה לשוב אל האדמה‪.‬‬
‫עם גורדון – ניסחה בשירה "כאן על פני האדמה" את‬                                   ‫אל המקום שמזין אותנו‪ ,‬מחבר אותנו‪,‬‬
‫בקשת הנוכחות הזו‪ָּ ָ" :‬כאן ַַעל ְ ְּפֵֵני ֲֲא ָָדָָמה – ֹלא ֶֶּב ָָע ִִבים‪,‬‬     ‫מלמד אותנו להיות חלק מהחיים‬
‫ֵֵמ ָָעל – ַַעל ְ ְּפֵֵני ֲֲא ָָדָָמה ַַהְְּקרֹו ָָבה‪ָָ ,‬ה ֵֵאם‪ "...‬זה אינו רק‬  ‫עצמם‪ .‬אנחנו חיים בעידן שמרוב‬
‫שיר על נוף‪ ,‬אלא תפילה לנוכחות‪ .‬רחל מזמינה‬
‫אותנו "להיעצב בעצ ָָבה ולגיל בגילה" של האדמה –‬                                         ‫קדמה מתנכר לעיתים לשורשיו‪.‬‬
‫להיות שותפים מלאים לחיים עצמם‪ ,‬על כאבם ועל‬
‫יופיים‪ .‬להתנחם בנחמת המקום שהאדמה מציעה‪.‬‬                                        ‫בין מסכים‪ ,‬רכבים וערים צפופות – אובד לנו משהו‬
‫רחל חתמה את שירה בקריאה עיקשת ומעוררת‪:‬‬                                          ‫עמוק‪ .‬חסר לנו אוויר‪ ,‬חסר לנו מגע‪ ,‬חסרה לנו אדמה‬
‫"מאמץ מאוחד של אלף זרועות‪ ".‬זו אהבה שאינה‬
‫בורחת‪ ,‬אלא חורשת‪ .‬אהבה של עמל‪ ,‬של אחריות‬                                        ‫החלוץ אהרן דוד גורדון‪ ,‬מאבות הציונות המעשית‬
                                                                                ‫והנוכחת‪ ,‬קרא כבר לפני מאה שנה‪" :‬אל הטבע‪ ,‬אל‬
                                                   ‫ושל שורש‪.‬‬                    ‫החיים! זאת אומרת – אל האומה! החיים האנושיים‬
‫עד כמה אנחנו תלויים באדמה? ונדל ברי‪ ,‬משורר‬                                      ‫מתחילים מן האומה‪ ,‬וחיי האומה מתחילים מן‬
‫והוגה אמריקאי בן זמננו‪ ,‬משך אותה תחושת‬                                          ‫הטבע"‪ 1.‬גורדון הבין שהקיום הלאומי שלנו אינו‬
‫שורשיות להווה‪ .‬הוא כתב‪" :‬לא משנה כמה‬                                            ‫יכול להישען רק על רעיונות או על כוחות מופשטים‪,‬‬
‫מתוחכמים וסבוכים ועוצמתיים המוסדות שלנו‪,‬‬                                        ‫אלא חייב להישען על שורשים קיומיים ומעשיים‬
‫אנו עדיין תלויים באדמה בדיוק כמו תולעי אדמה‪.‬‬                                    ‫– על חיבור ממשי בין אדם לאדמתו ועל משולש‬
                                                                                ‫שקודקודיו הם אדמה‪ ,‬עם ואדם‪ .‬בעיניו‪ ,‬עבודת‬

                                                                                                   ‫* משורר ומחנך בתנועת השומר החדש‪.‬‬
                                                                                ‫‪1‬מתוך הספר "האדם והטבע"‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬גורדון (‪ ,)1927‬חיבור‬

                                                                                                       ‫פורץ דרך העוסק באקולוגיה עברית‬

                                                                                                                                       ‫‪54‬‬
   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59