Page 18 - ניירות עמדה לדיון - כנס חברות המועצה, מרץ 2017
P. 18
השתתפות נשים חרדיות בבחירות למינהלים קהילתיים בירושלים | פלר חסן נחום
רקע כללי
למגזר החרדי קיימים כמה מאפיינים ייחודיים שאינם קיימים בחברה הכללית
(דתית לאומית -מסורתית – חילונית) .אחד המאפיינים הינו המקום של האישה
החרדית במרחב קבלת ההחלטות הציבורי .שלא כמו במגזרים אחרים בארץ,
הנשים במגזר החרדי אמנם בוחרות את נציגי הציבור שלהן ,אולם נמנעת מהן
האפשרות להיבחר בעצמן לתפקידים ציבוריים בכנסת ,ברשויות המוניציפליות
ובבחירות השכונתיות למינהלים הקהילתיים.
נוצרה מציאות עקומה ועגומה בה קיימות ערים חרדיות כגון מודיעין עלית ,בני
ברק ,אלעד ,ביתר עלית וערים נוספות בהן המועצות הנבחרות מורכבות כולן
מגברים ללא כל ייצוג נשי .סיעות ארציות ומקומיות כגון ש"ס ,יהדות התורה,
דגל ,גור וכו' עדיין לא מוכנות לשלב ברשימות שלהן נשים ,תוך שהן נתלות
בציטוטים שונים מתוך הלכות צניעות.
השינוי החל בקרב נשות המגזר החרדי
בשנתיים -שלוש האחרונות ,מתחיל תהליך הדרגתי שצומח מהשטח ,ובו נשים חרדיות אינן מסתפקות עוד רק בתפקיד
ההצבעה ביום הבחירות ,אלא פועלות על מנת לשנות את המציאות כך שיתאפשר לנשים חרדיות לא רק להצביע אלא
גם להיבחר כנציגות ציבור שמהווה כמחצית ממספר הבוחרים במגזר החרדי.
אחת התנועות הפעולות על מנת לשנות מציאות זו היא "לא נבחרות ,לא בוחרות" ,תנועה פמיניסטית חרדית שהוקמה
ע"י אסתי ששון בשנת 2012והובילה קמפיין בנושא לפני הבחירות לכנסת ה 19-וה .20-מלבד אסתי ששון ,היו שותפות
למאבק גם אסתי רידר אינדורסקי ,טלי פרקש ,מיכל צ'רנוביצקי ואחרות .דוגמא נוספת היא של סיעת "עיר ואם",
שהורכבה כולה מנשים חרדיות והתמודדה בבחירות למועצת העיר אלעד אולם בסופו של דבר לא הצליחה להיכנס
למועצה.
צעדים משני מציאות
בעיר ירושלים ,מלבד מועצת העיר ,קיים מודל ייחודי של ייצוג תושבים נוסף בפלטפורמה של מינהלים קהילתיים
הפועלים בתוך השכונות .בכל מינהל ישנו גוף של נבחרים ונבחרות שמייצג את ציבור התושבים בתוך השכונה ומול
העירייה .כאתגר ראשון וכתגובה לקול שהגיע מנשים חרדיות בעיר ,סיעת 'ירושלמים' החלה לפעול יחד עם הנשים
החרדיות הירושלמיות על מנת לייצר תהליך שבסופו ישתלבו נשים חרדיות כנציגות הציבור שלהן בבחירות למינהלים
הקהילתיים בשכונות השונות בירושלים .אם המהלך יצליח ,הוא יהווה פריצת דרך משמעותית והיסטורית בנושא הפעילות
של נשים חרדיות כנציגות ציבור ויתווה את הדרך גם לגבי האפשרות שלהן להיבחר בבחירות מוניציפליות ובבחירות
ארציות.
דרך נוספת להתמודד עם ההדרה המכוונת של נשים חרדיות מרשימות הנבחרים יכולה להיות ע"י קידום מהלך שיתנה
את מימון המפלגות השונות בכך שיאפשרו ואולי אף ישריינו מקום לנשים ברשימות שלהן .מפלגה או סיעה שלא תשלב
נשים ברשימת המתמודדים שהיא מגישה -לא תוכל לקבל מימון מהמדינה לפי חוק מימון המפלגות.
היעדים
כאמור ,היעד הסופי של התהליך הינו שנשים חרדיות יוכלו להיבחר כנציגות ציבור ברמות השונות (שכונתי ,מוניציפלי
וארצי) .בנוסף ,יעד חשוב לא פחות הוא למנוע את ההדרה המכוונת הכללית של נשים חרדיות מהמרחב הציבורי.
*פלר חסן נחום ,מכהנת כחברת מועצת העיר ירושלים
ניתן לעשות שימוש לכל מטרה בכל תוכן חוברת זו ,תוך מתן קרדיט מתאים לכותבים ולמוציאים לאור17 .
