Page 142 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫הזמן של אנני |‪142‬‬

‫פרק ‪ - 27‬לימודים‬

‫אלרנון התיישב ליד השולחן‬
‫ולקח בד מכחול וצבעים‪ ,‬הוא‬
‫הערים מספר צבעים על הפלטה‪,‬‬
‫הציב את הבד על הכן‪ ,‬הסתכל עליו‬
‫‪ -‬יומרות לחוד ויכולת לחוד‪ ,‬והוא‬

‫בחיים לא צייר‪.‬‬

‫אלרנון הסתכל על הבד שוב וניסה לדמיין את התוצאה‪ ,‬הוא לא ידע איך‬
‫להתחיל‪.‬‬

‫עפרלל המדריך ניגש אליו‪ ,‬הניח את ידיו על כתפיו ואמר לו ״ידידי‪ ,‬אין‬
‫כאן שיפוט או ביקורת‪ ,‬אתה צריך לזרום עם עצמך‪ ,‬כל מה שתעשה הוא‬
‫לגיטימי לחלוטין‪ .‬אל תעכב את עצמך‪ ,‬יצירת המופת שלך אולי לא תהיה‬
‫עכשיו‪ ,‬אבל הרצון שלך חייב להתחיל מעכשיו״ הוסיף‪ ,‬והניח את אלרנון‬

‫לנפשו‪.‬‬

‫אלרנון העביר את המכחול בתוך הצבע הכחול והחל להתוות בחלק‬
‫התחתון של הבד במשיכות גסות מעין תנועה של גלים‪ ,‬במכחול שני הוסיף‬
‫לבן‪ ,‬ושיחק עם הצבעים המרוחים על הבד‪ ,‬פה ושם היו שבילים של לבן‪ ,‬גווני‬
‫תכלת וכחול עז‪ ,‬האשליה הייתה כשל גלי ים‪ .‬הוא ניקה את המכחולים והתווה‬
‫מעין שמש אדומה עם גוונים של צהוב ואדום והוסיף נגיעות תכולות של שמיים‬

‫ועננים‪ .‬במכחול דק הוא הוסיף גם כתמי ציפורים שחורות‪.‬‬

‫אלרנון צייר זמן רציף ממושך בריכוז מוחלט ולא שם לב לסביבתו‪,‬‬
‫הציור היה נאיבי להפליא‪ ,‬ושידר ראשוניות גרידה‪ ,‬אבל היה בו משהו שונה‪,‬‬

‫משהו שאף לא אחד חשב עליו‪ ,‬גם לא אלרנון בעצמו‪.‬‬