Page 146 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫הזמן של אנני |‪146‬‬

‫השעה הייתה כמעט ארבע‪.‬‬

‫״סבוש‪ ,‬אולי מחר ניסע כולנו בבוקר לאן שהוא‪ ,‬מחר יום שישי ואימא‬
‫ואבא בבית‪ ,‬אתה יכול להגיד להם שהם יכולים לבסס את הזוגיות שלהם‬
‫ושילכו לקניות ולסרט‪ ,‬ואילו אתה תיקח אותי‪ ,‬כאילו‪ ,‬לאיזשהו יער ושם נראה‬
‫מה הקופסא תראה לנו‪ ,‬הנרי גם אתה יכול להצטרף״ אמרה בת החמש בוגרת‬

‫האוניברסיטה של נותנה‪.‬‬

‫לא חשבתי שזה רעיון טוב‪ ,‬יש לנו מספיק זמן בשבוע הבא‪ ,‬אני חושב‬
‫שהילדה צריכה לבלות עם הוריה‪ .‬לכן הגבתי לא בהתאם לבקשה שלה ״אנני‪,‬‬
‫חשוב שתהיי עם הורייך שישי שבת‪ ,‬שבוע הבא ביום ראשון נמשיך‪ ,‬חמישה‬
‫ימים זה מספיק כדי להגיע לעיקר העלילה שלנו‪ ,‬אני מקווה״ אנני עיקמה את‬
‫האף פשוטו כמשמעו‪ ,‬והייתה מאוכזבת מאוד‪ ,‬היא סבלה מתנודות בן בגרות‬
‫לילדותיות‪ ,‬ופלטה שטות ״סבא אתה כבר לא אוהב אותי יותר ?״ ‪ -‬אני לא‬

‫הייתי בנוי לסחיטה רגשית‪ ,‬באותו הרגע‪ ...‬לכן עניתי לה ״לא״ בצורה חדה‪.‬‬

‫אנני לא הבינה שהגזימה ושאלה את הנרי אם סבא שלה צודק‪ ,‬הוא היה‬
‫מספיק בוגר‪ ,‬אפילו שלא היו לו ילדים‪ ,‬ואמר ״כן״ ‪ -‬אנני נכנעה‪ ,‬ובעצם הנרי‬
‫ידע שאם הוא יסתור את דברי הוא יאלץ לסיים את חופשתו‪ ,‬ולהישאר על‬

‫הפלנטה שלנו‪....‬‬

‫סוף השבוע עבר כנראה מצוין‪ ,‬אשתי ואני בילינו ערב ליד הים עם‬
‫בקבוק יין טוב‪ ,‬ולא נשאלו שאלות מיותרות‪ ...‬בבוקר יום שבת שימשתי כסו‪-‬‬
‫שף לאשתי בהכנת ארוחת הצהריים‪ ,‬ובצהרי היום הגיעו כולם לארוחה‪.‬‬
‫האווירה המשפחתית עם מיקה והחבר שלה‪ ,‬מיה מייקל ואנני‪ ,‬אשתי ואני ‪-‬‬
‫הייתה נהדרת‪ ,‬אנני הנבונה התבררה כקומיקאית לא קטנה‪ ,‬והוריה שגילו את‬
‫הפן הזה באישיות שלה היו מדושני עונג‪ ,‬היא דקלמה שיר נונסנס משעשע‬

‫שכתבה על גמדים‪ ,‬ואנחנו תהינו מאיפה היא קיבלה את הרעיון‪.‬‬