Page 151 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫יודי מרטון |‪151‬‬

‫״ואיך הופכים רצונאי לחלמונאי ?״ שאל אלרנון‪ ,‬״הסבירו לי דבר שלא‬
‫ידענו כרצונאים‪ .‬התהליך הוא די ברור‪ ,‬אנחנו פשוט שלב ראשוני בהתפתחות‬
‫של החלמונאים‪ ,‬אנחנו הרצונאים כאילו נעצרנו בהתפתחות שלנו בשלב‬
‫הראשון של חיינו‪ ,‬וחלמונאי הוא השלב הבא‪ .‬אני ואתה צריכים לעבור תהליך‬
‫של שחרור מהמעצור ההתפתחותי שבו אנחנו שרויים משום מה‪ ,‬אנחנו כנראה‬

‫הזחל והם הפרפר‪...‬״‬

‫״מה ? אנחנו חלמונאים‪ ,‬אבל קטנים ? אוף זה כל כך מסובך מה שקורה‬
‫בעולמינו‪ ,‬היה לי מאוד נחמד להמשיך לגדל עגבות איתך‪ ,‬ולחיות חיים‬

‫שלווים״‬

‫ברמלול גער בו ״אל תרים ידיים‪ ,‬אתה חשוב‪ ,‬ואני אעזור לך כמה‬
‫שיותר‪ ,‬תתעשת בבקשה״‪ ,‬בכל זאת במקור הם היו שווים בקשר שבניהם לפני‬

‫השינוי שנתבקש מאלרנון‪.‬‬

‫אלרנון חייך ואמר ״אל תדאג מחמל נפשי‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אני אוהב אותך‪,‬‬
‫אנחנו נניע את נותנה לכיוון החדש שלה ‪ -‬אל דאגה״‬

‫‪...‬‬

‫אנני הפסיקה את הסיפור‪ ,‬היא בקשה ממני לשתות משהו‪ ,‬ואמרה לאחר‬
‫מכן שהיא רוצה עכשיו קצת לטייל ביער ולאסוף פרחים‪ .‬הנרי נשאר במקום‬
‫ונשכב אפרקדן על השמיכה‪ ,‬והביט על צמרות העצים‪ .‬ואילו אני ואנני‬
‫הסתובבנו בין העצים קוטפים צרור פרחים רענן להביא לאימא של אנני‪,‬‬

‫כבקשתה‪.‬‬

‫אנני שתקה כל הטיולון הזה וכשרציתי לשאול אותה משהו‪ ,‬בקשה ממני‬
‫שהיא רוצה שקט‪ ,‬כנראה עומס החוויה של סיפור של כל מאורעות נותנה‬
‫מתיש אותה‪ ,‬היא מאוד מרוכזת בזמן שהיא מדברת‪ ,‬אני הבנתי שזה גוזל הרבה‬

‫מאוד אנרגיה מגופה הקטן‪.‬‬