Page 137 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫יודי מרטון |‪137‬‬

‫התנועה והמוסיקה שלהם כמעט הרדימה אותי ואת אנני ‪,‬ולאחר זמן‬
‫רב ‪,‬שמשום מה היה לנו הכוח לעבור אותו ‪,‬החלו שלושת הכדורים שהיו‬
‫מסודרים בצורה שכל אחד מהם היווה קודקוד של משולש שווה צלעות ‪,‬‬
‫להחליף את צבעם לאדום לוהט ‪,‬החלמונאים התרוממו והחלו לרקוד באיטיות‬

‫מסביב לכדורים ‪,‬בתנועה שהייתה בטראנס גמור‪.‬‬
‫אור החל בוקע ממרכז של כל מעגל ‪,‬אור שהופנה למרכז דמיוני באמצע‬
‫המשולש ובזוית שהתאימה לפירמידה מושלמת ‪,‬האור הצטבר באותה הנקודה‬
‫המרכזית ‪,‬ואז פרץ לכיוון השמיים ולתוך מעמקי האדמה ‪,‬המראה היה מרהיב‬

‫ביותר ובלתי נהיר לחלוטין‪.‬‬
‫אלרנון הגיע מכיוון הבקתות ‪,‬וצעדו היה כאילו מרחף ‪,‬לבוש היה‬
‫בגלימה שזהרה בורוד ולבן ‪,‬הוא נעמד וגבו אלינו וראינו שעל גבי גלימתו צפו‬
‫שבילים של אור שנעו ויצרו הרגשה של תנועה במקום ‪,‬ואז בקול עמוק וחם‬

‫החל לקרוא מנטרה בשפה בלתי ידועה‪:‬‬

‫‪Ora aora, oritna manor, roana ali, cholemno baa‬‬
‫אורה אאורה ‪,‬אוריתנה מנור ‪,‬רואנה עלי ‪,‬חולמנו בה‬

‫אורה אאורה ‪,‬אוריתנה מנור ‪,‬רואנה עלי ‪,‬חולמנו בה‬
‫אורה אאורה ‪,‬אוריתנה מנור ‪,‬רואנה עלי ‪,‬חולמנו בה‬

‫אורה אאורה ‪,‬אוריתנה מנור ‪,‬רואנה עלי ‪,‬חולמנו בה‬

‫‪...‬‬
‫ותוך כדי שהוא חוזר עליה ‪,‬נכנס למרכז שבין העיגולים לתוך האור‬

‫שפרץ לשמיים וחלחל לקרקע ‪,‬ואז הוא ונעלם‪.‬‬