Page 133 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫יודי מרטון |‪133‬‬

‫שאמרתי ‪,‬בצורה של מידע קוונטי ‪.‬הקופסא עצמה ‪,‬שהיא מעין מחשב על ‪,‬היא‬
‫ישות עצמאית ‪,‬והיא מכילה את אותו ״עולם״ ‪.‬היא בעלת יכולת ניתוח של‬
‫המאורעות האגורים בתוכה ‪,‬והיא מסוגלת לשלוף את הנתונים ולהציגם כפי‬
‫שהם בכל נקודת זווית ובכל זמן שהיה ‪,‬אבל אין לה יכולת לשנות אותם ‪.‬כל‬
‫מה שאמרתי מבוצע על סמך בקשה חיצונית או רצון של הקופסא בעצמה״‬

‫אמר ולא יסף‪.‬‬

‫אלרנון סימן לי שזמני נגמר ‪,‬והוא חייב ללכת ‪,‬לא היה לי ברור כיצד‬
‫דמות דמיונית מתעייפת ‪,‬אבל לא העזתי לשאול‪.‬‬

‫החל תהליך הכיבוי ‪,‬הוא היה לי נעים מאוד ומחמם נפש‪.‬‬

‫יהיה לי די קשה להסביר לאנני ולהנרי את אשר נאמר ‪,‬לכן התיישבתי‬
‫על הקרקע שלפתי עט ופנקס מתיקי ‪,‬והשתדלתי לסכם את אשר אמר לי‬

‫אלרנון‪.‬‬

‫אחרי סידורים קלים שהיו לי כמו כמה כסף יש לי בבנק ‪,‬דואר וכדומה ‪,‬‬
‫הגעתי ל״קייטנה״ ‪,‬אנני נראתה כילדה רגילה לחלוטין והיא שיחקה בחדווה‬
‫בארגז החול עם חבריה ‪,‬ההשתטות שלה התאימה לגילה הכרונולוגי ‪,‬ממש‬

‫שמחתי‪.‬‬

‫הגננת אמרה ‪,‬בשמחה לא מבוטלת ‪,‬שאנני הייתה היום פשוט נהדרת ‪,‬‬
‫ואפילו לא הפרה את המהלך הרגיל של הקייטנה‪ .‬תודה לאל חשבתי ‪,‬ועניין‬

‫אותי לדעת מה הילדה זוממת‪.‬‬

‫כשראתה אותי רצה אלי ‪,‬חיבקה אותי ואמרה שלום יפה לכולם ‪,‬הלכנו‪.‬‬

‫בדרך שאלתי אותה מה בדיוק היה המשחק הזה ?‬

‫אנני ענתה לי שהיא הבינה ‪,‬מאתמול בערב ‪,‬שיש לנו לגיטימציה מלאה‬
‫להמשיך בלי עקבות מה יגידו ההורים או סבתא שלה ‪,‬ולכן היא החליטה‬

‫להתנהג יפה כי היא מאוד רוצה להמשיך‪.‬‬