Page 128 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫הזמן של אנני |‪128‬‬

‫פרק ‪ - 24‬רמיה‬

‫הצטרפתי לאנני ואביה ‪,‬‬
‫רק בכדי להשגיח שהכול יהיה‬
‫בסדר ‪,‬הקופסא ריצדה באור‬
‫ורוד מסטיק ‪.‬מייקל היה מופתע‬
‫מיצירת האמנות ‪,‬כפי שכינה‬
‫אותה ‪,‬שהייתה בתוך הזכוכית ‪,‬‬
‫ולא כל כך האמין לאנני שהיא וסבא שלה עשו את זה ביחד ‪,‬אנני לא הגיבה ‪,‬‬
‫המשך המסע היה יותר חשוב מאשר הביקורת של אביה והאטימות שלו‪.‬‬

‫השעה הייתה שבע ורבע בערב ‪,‬הם עמדו על המשטח ‪,‬שמייקל עדיין‬
‫מגחך קלות ‪,‬אני הנחתי את הקופסא בתושבת וזזתי אחורה ‪,‬ואכן אור לבן‬
‫ועמום‪ ,‬מעניינת הטכנולוגיה שעושה את זה ‪...‬אפף את אנני ואביה מכל‬

‫הכיוונים ‪,‬התיישבתי על הכסא וחיכיתי‪.‬‬

‫לאחר כחמש דקות הכול הפסיק ‪,‬ומייקל ירד צוחק ומחייך מהמשטח‬
‫ואמר ״זה כל הסיפור ?מזה עשיתי עניין ?זה נחמד ואכן מתאים לילדים‬
‫קטנים ‪.‬אנני שלי את יכולה מצידי להמשיך עם זה כמה שאת רוצה ‪.‬אבל אני‬

‫דורש ממך רוני לחפש למי זה אבד ‪,‬ולהחזיר לו כאשר הסיפור הסתיים״‬

‫זה נעשה מאוד מעניין ‪,‬הבהוב ורוד ‪,‬מייקל צוחק ‪,‬ואנני עצמה הייתה‬
‫משועשעת מאוד ‪,‬שאלתי אותה מה קרה ומה הם ראו על המשטח‪.‬‬

‫אנני אמרה שרצוי שאבא שלה יספר ‪,‬והוא אכן אמר שהוא יספר לכולם‬
‫למעלה ‪,‬עלינו והתיישבנו כולנו בסלון ‪,‬ומייקל תיאר מה שהוא וביתו חוו‪.‬‬

‫״בהתחלה היה זמזום מעצבן ‪,‬והבת שלי אמרה לי שזה רק האתחול של‬
‫הקופסא ‪,‬ואז החלה מוסיקה כמו בשלגיה ושבעת הגמדים של דיסני ‪,‬קיטשית‬
‫להפליא‪,‬״ מייקל הוריד קצת את החיוך מפניו שראה שאשתי מזרה בו מבט של‬
‫אימה ואמרה לו ״הילדה שלך פה ‪,‬ואל תזלזל בבקשה״ ‪.‬הוא המשיך ״סליחה‬