Page 127 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 127

‫יודי מרטון |‪127‬‬

‫מייקל ראה את המבטים הזועמים של כולם ‪,‬שאמנם לא שמעו את מה‬
 ‫שנאמר ‪,‬אבל הבינו את רוח הדברים ‪,‬והלך איתי בחוסר רצון לחדר השינה‪.‬‬

‫״אני עכשיו סוחט אותך‪...‬״ אמרתי בכעס ‪,‬לאחר שסגרתי את הדלת‬
‫מאחורינו ״אם תעשה משהו בנושא הקופסא הזו ‪,‬אני אספר לאשתך ואשתי על‬
‫מעלליך לפני שהכרת את מיה ‪,‬אחרי שביקשת את ידה ‪-‬עשיתי קצת עבודת‬
‫מחקר עליך ‪,‬אתה יודע שיש לי חבר בכיר באגף החקירות ‪,‬הוא בירר עליך ‪,‬‬

                                                                ‫להמשיך ?״‬
‫״לא!״ נבהל מייקל ‪,‬״והאם הקופסא הזו עד כדי כך חשובה לך ולאנני ‪,‬‬

                 ‫אני לא מבין ‪?,‬עד כדי כך שאתה תעשה צעד קיצוני כזה ?״‬
‫״כן !אנחנו באמצע המתח של הסיפור ‪,‬זו מעין אגדה מסקרנת ביותר ‪,‬‬

            ‫אנני מרותקת ‪,‬לקחת לה את הסיפור ‪,‬זה פשוט עוול גדול לדעתי״‬
‫מייקל התרצה ‪,‬כוח עוזר לפעמים לפקוח את העיניים ״בעצם אנני שלי‬

           ‫צודקת ‪,‬ואני מכה קצת על חטא ‪,‬קצת הזנחתי אותה בזמן האחרון״‬
                          ‫״אז תפעל בנידון ‪,‬ומיד אני מציע״ הדגשתי‪.‬‬

‫חזרנו לסלון ‪,‬הרגעתי את הרוחות ‪,‬מייקל ניגש וביקש סליחה מאנני תוך‬
‫כדי חיבוק אוהב ‪,‬ולתדהמתנו אנני לקחה את ידו וגררה את אביה לחדר‬

                                                                   ‫העבודה‪.‬‬
                                           ‫היינו מופתעים ‪ -‬גם אביה‪.‬‬

                                                                    ‫‪.‬‬
   122   123   124   125   126   127   128   129   130   131   132