Page 125 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 125

‫יודי מרטון |‪125‬‬

‫מיה ענתה כן רפה ‪,‬ואשתי אמרה לו ‪,‬״זה מאוד נחמד ‪,‬זה מן מוסיקה כזו‬
                             ‫וצבעים מאוד מהנה ‪,‬אני לא חושבת שזה מזיק״‬

‫״ולמי זה שייך ?ביררתם ?אולי מישהו איבד את זה ?זה נשמע לי כמו‬
        ‫מכשיר הייטקי משוכלל ‪,‬שעולה הרבה כסף״ הקשה בתקיפות מייקל‪.‬‬

‫״חשבתי להשאיר את זה אצלנו עד לסיום החופשה שלי עם אנני ‪,‬נחזיר‬
‫את זה למי שזה שייך לו ‪,‬אחרי שנברר את זה ‪,‬אל תדאג״ המשכתי בתקווה‬

                                                            ‫שמייקל יתרצה‪.‬‬

‫״לא נראה לי כל הסיפור הזה ‪,‬אני יורד לחדר העבודה לראות מזה ‪,‬ואם‬
‫אחשוב לנכון אדרוש ממך להפסיק את ההרפתקה הזו ‪,‬כפי שאתה קורא לה ‪,‬‬
‫עם הבת שלי ‪,‬ולעבור לאפיקים אחרים ‪,‬עם כל הכבוד לזה שאתה סבא שלה ‪,‬‬

                                                             ‫יש לי גבולות״‬

‫אני התפרצה והרימה את קולה הקטן ״אבא למה אתה מתנהג ככה ‪,‬שום‬
‫נזק לא נגרם לי ‪,‬אני חושבת שסבא מאוד אחראי ‪,‬ואתה יודע שהוא לא היה‬

                            ‫גורם לי משהו שהיה פוגע בי ‪,‬אתה לא חושב ?״‬

‫מייקל אפילו לא שם לב בלהט הדין ודברים ‪,‬שביתו דיברה אליו בצורה‬
‫בוגרת והפסיק אותה ‪-‬״אנני אל תתערבי ‪,‬אני רוצה רק את טובתך ‪,‬מבינה ?״‬

‫אנני הייתה אדומה מכעס והמשיכה לצעוק ״אבא מייקל ‪,‬כמה אתה רואה‬
‫אותי ‪,‬אתה זה שתקוע בעבודה שלך כל היום ומגיע מאוחר ‪,‬אתה תמיד אין לך‬
‫זמן בשבילי ‪,‬סבא נהדר אלי וגם אימא וסבתא ‪,‬אבל אתה מנסה להיות אבא‬

                                          ‫שנוח לך ‪,‬מה אתה אומר על זה ?״‬

‫מייקל היה בשוק ‪,‬מי הילדה הזו ‪,‬הוא זכר שביתו בת חמש או יותר נכון‬
          ‫חמש וחצי ליתר דיוק ‪,‬איך לא ראה ושם לב שהיא התבגרה כל כך‪.‬‬

‫״את מתחצפת אלי ‪,‬וזה לא מקובל עלי״ הוא לא ידע מה לענות כי ניסה‬
                             ‫את שלטון האבא הרודן שלא כל כך התאים לו‪.‬‬
   120   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130