Page 126 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 126
הזמן של אנני |126
״מה אמרתי משהו לא נכון ,או משהו שלא מקובל עליך״ המשיכה אנני
בעוז רוח.
אימא והסבתא שלה עמדו שותקות בצד ולא ידעו איך להגיב ,מיה אמרה
״אנני חמודה ,תירגעי בבקשה ,אבא צודק זה לא שייך לנו וצריכים אולי
להחזיר את זה״
״לא בא בחשבון״ אמרתי בתקיפות ״אנחנו באמצע העלילה ,ועד שלא
נסיים אותה אנחנו לא מפסיקים״ ממש כעסתי ,אבל לא ידעתי אם אני צודק או
לא.
״נמאס לי מכל הסיפור הזה ,אני יורד למטה ולוקח את זה למשטרה ,
אולי הם יודעים למי זה שייך״ התעצבן מייקל.
הקטנה נגשה לאביה ,חיבקה אותו ,ואמרה לו בשקט ״אבא בבקשה לא ,
אני לא מבקשת ממך הרבה ,אבל לא !״ דמעות עמדו בעיניה.
מייקל דחה אותה ואמר ״את ילדה קטנה ,ועדיין אני אבא שלך ,ובעצם
אני לא שואל אותך מה לעשות ,את מרגיזה אותי״ אמר מייקל בחוסר נחמדות
אשר לא הייתה אבהית.
אנני התרחקה ממנו והתיישבה בפינת החדר בוכה.
מיה פנתה אליו ואמרה ״מייקל ,אתה לא תעשה כלום ,ראשית תירגע ,
ושים לב לבת שלך כמה שהיא בוגרת ,מה קרה לך ?קשה לך להתמודד איתה
?״ אמרה וניגשה לאנני וישבה לידה מחבקת ומנשקת אותה.
מייקל נשאר חמום מוח ,לא עניין אותו כלום ,הוא פנה והלך לכיוון חדר
העבודה שלי ,אני עצרתי אותו בעומדי בדלת ואמרתי לו בשקט ,כך שרק הוא
ישמע ״אני חייב לדבר איתך בארבע עיניים ,עכשיו !אחרת זה יהיה רע מאוד
מבחינתך״ -״אתה מאיים עלי ?״ אמר מייקל גם בלחש של אפעה והזעיף
פנים ,״כן ! אמרתי,״ עדיין בשקט ״אתה חייב להקשיב לי ,נקודה ,בוא לחדר
השינה שלי ,עכשיו !ושם נדבר״.
