Page 122 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 122
הזמן של אנני |122
לספירלאון ואמר בשפתו המתגלגלת ,שרק אני ואנני הבנו -״תודה״ ,כמובן
שאנני תרגמה מיד את הנאמר להנרי.
היינו המומים ממה שראינו ,אנני הייתה ממש מופתעת .הרצונאי היה
כבר בוגר ,ונראה היה שהוא בעל תודעה מלאה ,הוא שאל את המלווה שלו
לאן הם הולכים .ספירלאון חייך אליו ואמר משפט שהותיר את אלרנון פעור
פה פשוטו כמשמעו ,החלמונאי אמר ״לתחילת החיים שלך ,אתה הראשון בן
כולם ,אתה נקרא רצונאי מלשון לרצות את אמך -אימא אדמה היא נותנה,
אתה חי ממנה והאדמה היא זו שתחייה אותך ,יש לך עוד הרבה מה ללמוד,
אבל אתה ההצלחה שלי״ אמר ולא יסף (כמובן אנני תרגמה להנרי שוב את
הנאמר).
אלרנון הפנה את תשומת ליבנו אליו ,לא המשכנו לעקוב אחרי שתי
הדמויות הגבוהה והקטנה ,ואז הוא אמר ״מה שראיתם ,היה כנראה לפני עידן
ועידנים ,אתם חוויתם ,כנראה ,את רגע הבריאה של הרצונאים .מבחינתי זו
חוויה ממש תנכית במושגים שלכם ,עכשיו אני מבין למה קראו לו ספירלאון
איש ללא גיל ,הרי הוא בוראנו ! ולכן כשהלך לעולמו הוא היה צריך מחליף,
והמחליף זהו אני...״ אמר ופרץ בבכי ,״ואני הרי לא הוא ולא יכולתי כמותו !״
המשיך ולא הסביר מדוע.
היינו שקטים ,חווינו חוויה מהממת וחד פעמית בהחלט ,הגיע הזמן
להפסיק ,שאלות צריכות להישאל ,אבל כל דבר בעיתו ,נפרדנו לשלום מידידנו
אלרנון ,לאחר שנכדתי הנהדרת הרגיעה אותו.
אנני דרשה מהקופסא לחדול ,ואכן היא חדלה ,תהליך הכיבוי היה איטי
כנדרש ,ולא עבר זמן רב ומצאנו את עצמינו בוהים בחזרה בחלל חדר העבודה.
השעה הייתה שלוש וחצי ,אנני אמרה שהיא לא רוצה יותר לעשות כלום
היום ,עלינו למעלה ,ואני ביקשתי מהנרי ללכת לביתו ,אני חייב להישאר בגפי
עם הילדה.
