Page 118 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫הזמן של אנני |‪118‬‬

‫פרק ‪ - 22‬העיר‬

‫נותנה הייתה תבל רחב‬
‫ידיים‪ .‬לפי מה שחשבנו שראינו עד‬
‫כה ‪,‬רוב הכוכב היה מיוער ‪,‬‬
‫הישובים ‪,‬הנחנו ‪,‬היו קטנים‬
‫ומאוכלסים במספר קטן של‬
‫תושבים ‪,‬ולכן המקום שאליו הגענו‬
‫היה נראה לנו מאוד לא שייך ‪.‬השם נותנה סימל ‪,‬מבחינתי בכל אופן ‪,‬יחסים‬
‫של תן וקח סימביוטיים עם הטבע של המקום‪.‬‬

‫האזור היה כולו די צחיח ‪,‬מרחוק נראו הרים רמים מושלגים‬
‫בפסגותיהם ‪,‬מפרץ גדול של ים ומתי מספר של ספינות לא גדולות עגנו בו‪.‬‬
‫העיר הגדולה שהייתה ליד המפרץ הייתה מסודרת ומאורגנת להפליא ‪,‬רחובות‬
‫ישרים ‪,‬בתי מידות גבוהים ‪,‬גנים מטופחים ‪,‬כלי רכב ‪,‬ותנועה עירה של‬
‫דמויות ‪,‬בפאתי העיר ראינו מעין מפעל כסוף שארובותיו המבהיקות תימרו‬

‫ממנו כלפי על‪.‬‬

‫״זו לא נותנה״ התלוננה אנני ‪,‬ואנחנו ‪,‬הנרי ואנוכי ‪,‬איששנו את דבריה‪.‬‬

‫״מה עושים עכשיו ?איך אנחנו ממשיכים מפה ?״ המשיכה לשאול אנני‬
‫״ולמה אלרנון לא הצטרף אלינו ?יש לנו עוד הרבה מאוד שאלות ?״‬

‫קול המיה חזקה נשמע ‪,‬הקול היה צורם ורם והיה מעין רעם חזק‬
‫שהחריש את אוזנינו‪ .‬המשטח קירב אותנו לפאתי העיר וראינו המוני‬
‫חלמונאים מתרוצצים בבהלה ובהיסטריה גמורה ‪.‬ואז התקרבו אלינו חלמונאי‬
‫וחלמונאית גבוהים לבושים בבגדים שנראו לנו רגילים למדי ‪,‬מכנסיים וחולצה‬
‫חלקה ‪,‬הם החלו לרוץ ‪,‬המשטח עקב אחריה ‪,‬ללא רצון אנני כפי שהבנתי‪,‬‬

‫כנראה הוא התווה לנו את כל חוויות המאורע שקרה‪.‬‬