Page 114 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫הזמן של אנני |‪114‬‬

‫ראשית השבעתי אותו באלף שבועות וחרמות ‪,‬שמה שאני הולך לספר‬
‫לו יישאר בנינו ‪,‬הוא היה משועשע מאוד ‪,‬אבל הבטיח לי בהן צדק שהוא יהיה‬

‫דיסקרטי להפליא‪.‬‬

‫אמרתי לו שמה שאספר לו הוא אמיתי לחלוטין ובמסגרת פנטסיה‬
‫מופלאה‪.‬‬

‫פול שינה תנוחה על הכורסא ואמר לי ״נו נו סוף סוף משהו מעניין ‪,‬ולא‬
‫עוד ילד מתוסכל והורה מעצבן‪...‬״‬

‫קצת התפלאתי על תגובתו‪ ,‬אבל נו שיהיה‪...‬‬

‫סיפרתי לו ‪ -‬עיניו היו פעורות בתימהון אמיתי ‪,‬הוא שאל מספר שאלות‬
‫של אי אימון ‪,‬אבל לאור העקביות שלי ולאור זה שהכיר אותי כרציונאלי ‪,‬‬

‫הבין שיש כאן דבר אמיתי‪.‬‬

‫והגעתי לעיקר ‪,‬ליום של האתמול ולידע של אנני ‪,‬אותו היא רוכשת‬
‫כנראה בלא זמן וכל הזמן ‪,‬ועל ההתבגרות המואצת שלה‪.‬‬

‫פול אמר לי שאסור לו להתערב במסע שאני ואנני עוברים ‪,‬על אף‬
‫הסקרנות האמיתית שלו‪ .‬הערכתי אותו על כך‪.‬‬

‫ופול נעמד והחל ללכת בחדר ‪,‬ואמר לי שהוא רוצה רגע למחשבה‪.‬‬

‫התלוצצתי עם עצמי ‪-‬לא שלמתי‪ ,‬לכן אני מסכים‪.‬‬

‫פול התיישב שוב ‪,‬והחל ״למה זה חשוב לך כל כך שהיא תישאר קטנה‬
‫?האם בגלל הנורמה שילדים קטנים הם קטנים ?אנני ‪,‬כפי שהבנתי היא ילדה‬
‫נורמטיבית עם הורים טובים ומגוננים ‪.‬אין לה תסכלים והיא מקובלת בגן ‪.‬מצד‬
‫אחד היא ילדה ‪,‬כפי שאתה אומר ‪,‬ואני מדגיש שהיא תישאר ילדה כנראה ‪,‬‬
‫ומצד שני היא בעלת ״ידע״ ורוכשת אותו ‪.‬את האמת אני לא רואה כאן שום‬
‫בעיה ‪,‬הכרתי הרבה ילדים מחוננים מאוד בתחומים שונים ‪,‬אתה צריך לטפח‬
‫את הילדותיות שבה ‪,‬לפנק אותה ‪,‬היא צריכה להמשיך להיות בסביבה הגילאית‬