Page 111 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫יודי מרטון |‪111‬‬

‫הסיפור הפסיק ‪,‬אנני התמתחה ועשתה תרגילי שחרור כמו בסיפורה ‪,‬זה‬
‫די שעשע אותנו ‪,‬ואז אמרה לנו משהו מפתיע ביותר ״גם אני יודעת ‪,‬אבל סבא‬

‫לא היה לי כובע כחול כמו בסיפור ‪,‬איך זה שרכשתי ״ידע״ ?״‬

‫״זו הקופסא שמלמדת אותך״ אמר הנרי ‪,‬״מעניין מה את כבר יודעת‬
‫מעבר לעלילה שאת מספרת לנו ?״‬

‫אני מיד הגבתי ״הנרי בוא ולא נסחף ‪,‬אנני שלי עכשיו עייפה ‪,‬בוא‬
‫ונשחק במשהו ‪,‬הבאתי כדור‪ ,‬לאחר מכן נחזור לביתי ‪,‬השעה כבר כמעט‬

‫חמש ‪,‬וזמני עם אנני הולך להגמר״‬

‫אנני הרימה ענף עץ קטן מהקרקע ‪,‬ושיחקה בו בעפר שלרגליה ‪,‬ותוך‬
‫כדי משחק אמרה בשקט ״סבא והנרי ‪,‬אני באמת רוצה לחזור אבל לביתי ‪,‬אני‬

‫צריכה לקרוא על נושא שסקרן אותי בסיפור שסיפרתי״‬

‫די נדהמתי ״לקרוא אנני ?לפי מידת זכרוני את עדיין לא יודעת לקרוא ‪,‬‬
‫את בת חמש ! ואימא שלך מתנגדת שתלמדי״ חשבתי לעצמי שזה לא נכון ‪...‬‬
‫״היא לא רצתה שתשתעממי בכיתה א׳ !״ ״סבא רוני ‪,‬אני כן יודעת ‪,‬ואימא לא‬
‫יודעת שאני יודעת ‪,‬אתמול קראתי בערב לפני השינה את כל הספרים שאימא‬
‫ואבא מספרים לי ‪,‬הם נורא ילדותיים‪ .‬נכון שאני צודקת סבא ?״ אמרה‬

‫והמשיכה למולל עם הענף באדמה‪.‬‬

‫הנרי הסתכל עלי ושתק ‪,‬גם אני וגם הוא ידענו שלא למדנו כלום‬
‫מהקופסא‪ .‬ואנני היא זו שמחוברת אליה ‪,‬היא בשלב שהיה מתקדם לגילה של‬

‫רכישת ״ידע״ ‪-‬את האמת לא ידעתי איך להתמודד עם זה‪.‬‬

‫אנני הייתה ניגוד גמור של בוגרת וילדה ‪,‬בדרך חזרה היא הייתה ילדה‬
‫קטנה ושאלה שאלות ילדותיות וטיפוסיות ‪.‬הגענו לביתי ‪,‬הנרי נפרד מאיתנו‬
‫בלבביות ואנני חיבקה אותו ‪,‬הוא היה מחובר אלינו בהרפתקה הזו ‪,‬אבל עד‬

‫עכשיו לא הבנתי מה התפקיד שלו בסיפורנו‪.‬‬