Page 110 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 110

‫הזמן של אנני |‪110‬‬

‫הם התעשתו ‪,‬והשתחררו ‪,‬וטמרני אמר להם שעכשיו הוא יתשאל אחד‬
‫מהם על הנושא שלמדו ‪,‬מעין בקרת ידע ‪,‬הוא פנה לאלרנון ואמר לו לעמוד ‪,‬‬
‫הוא החל בסדרה של שאלות שנראתה על פניה אקראית למדי ‪,‬אבל אלרנון‬
‫ענה עליהם בדיוק מופתי ‪,‬כל יתר השישה בזמן התשאול הרגישו שאכן ידעו‬

                      ‫את התשובות ‪,‬והידע של אלרנון אכן לא הפתיע אותם‪.‬‬

‫הם חזרו ללמוד ועברו עוד שני מעברי לימוד כאלה ‪,‬לאחר מכן טמרני‬
‫אמר להם שהם סיימו להיום את ההכשרה שלהם ועכשיו הם צריכים לגשת‬

                              ‫ולאכול ‪.‬אחרי האוכל מחכה להם הפתעה קלה‪.‬‬

‫חדר האוכל הכיל כחמישים רצונאים ומדריכים‪ .‬אף חורנוס אכל במקום‬
‫כשווה בן כולם ‪,‬כנראה הרצונאים היו רוכשי ״ידע״ מזמנים שונים במרכז ‪.‬‬
‫האווירה הייתה נעימה ‪,‬ועשה רושם שגם החדשים התקבלו בסבר פנים יפות ‪.‬‬
‫השיחה סביב לשולחן הייתה שיחת היכרות בה כל אחד סיפר קצת על עצמו ‪.‬‬
‫אלרנון השתדל להצטנע ‪,‬על אף שכולם ידעו למה הוא מיועד‪ .‬כובד האחריות‬
‫שלו ‪,‬לא היה דבר טריוויאלי שכל אחד היה מוכן לקחת על עצמו ‪...‬האוכל‬
‫עצמו היה משביע וטעים ‪.‬אלרנון חשב על ברמלול שנשאר כל כך הרבה זמן‬

              ‫לבדו ‪,‬ותהה מה הוא עושה בזמן הזה ‪,‬והאם הוא לא משתעמם‪.‬‬

‫בגמר הארוחה ‪,‬עפרלל שכמובן אכל איתם ‪,‬סימן להם לבוא אחריו ‪.‬הם‬
‫עברו לחדר שונה מחדר הלימוד שלהם ‪,‬החדר היה מרחב שהכיל כלי יצירה‬
‫מגוונים ‪-‬בדים ‪,‬מכחולים ‪,‬צבעים ‪,‬כלי רישום ‪,‬ניירות ושאר חמרים ‪.‬על‬

                    ‫הקירות היו תמונות רבות ‪.‬הפליאה שלהם הייתה גדולה‪.‬‬

‫עפרלל הבהיר להם ״תבינו ‪,‬רוב חומר הלימוד כאן ‪,‬נרכש באמצעים כפי‬
‫שחוויתם ‪,‬היצירה לעומת זה היא לא דבר שניתן להקנות לכם ‪,‬היא נובעת‬
‫מהאני הפנימי שלכם ‪,‬אתם תתחברו כאן לעצמי שלכם ותיצרו ‪.‬אין משמעות‬
‫לתוצאה ‪,‬יש הרבה משמעות לתהליך שתעברו ‪,‬הוא ישחרר אתכם ויעניק לכם‬

                                          ‫את החירות להיות אתם בעצמכם‪.‬״‬

                                                                   ‫‪...‬‬
   105   106   107   108   109   110   111   112   113   114   115