Page 107 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫יודי מרטון |‪107‬‬

‫שתעברו ‪,‬אל תדאגו ‪,‬זו לא שטיפת מוח‪ .‬זה הוא תהליך לימודי אשר בעצם‬
‫יעביר את הידע והיכולת אל תוך מוחכם ויטמיע אותו״‬

‫״ומה קורה אם אני לא רוצה ללמוד בצורה המשונה הזו״ התריס טמרני ‪,‬‬
‫״לכן תאלץ לשהות במרכז ‪,‬עם ערימות של ספרים ומחברות לבדך במשך‬
‫תקופה מאוד ארוכה‪ ,‬כי אין שחרור מהמקום‪ ,‬וזאת עד אשר תלמד את כל מה‬

‫שקשור בהפיכתך לבל ״ידע״ ‪-‬מעוניין ?״ גיחך עפרלל‪.‬‬

‫טמרני נראה מאוד מתוסכל ‪,‬הוא כנראה מאוד חשש ‪,‬כולם חששו‬
‫כמוהו ‪,‬אבל הם לא היו ישירים כמו טמרני‪.‬‬

‫עפרלל הרגיע את כולם ‪,‬״תהליך הלימוד אינו כואב ‪,‬או מעצבן ‪.‬הוא‬
‫אפילו די מהנה ‪,‬כי לפתע תבינו דברים שלא ידעתם ‪,‬או שרציתם לדעת ‪.‬בואו‬
‫ונתחיל בבקשה‪ .‬אנא שימו את החוכמים על ראשכם ‪,‬לא תרגישו כלום‬
‫בהתחלה ‪,‬ותחשבו שבעצם שלא קורה כלום ‪,‬בעוד זמן מה אבקשכם להוריד‬

‫את החוכמים מראשכם״ אמר וחיכה‪.‬‬

‫״זה דווקא די נוח״ אמר אלרנון ‪,‬עפרלל סימן באצבעו על פיו להיות‬
‫בשקט‪.‬‬

‫הוא נגש לשולחנו והרים את טבלת הזכוכית השחורה ‪,‬כפי שאלרנון‬
‫ראה בחדרו ‪,‬ולא תהה על טבעה ‪.‬נגע בה וכולם החלו להרגיש ולשמוע מוסיקה‬

‫חרישית ומהנה ‪,‬כולם עצמו את עיניהם והתרכזו‪.‬‬

‫הם החלו לראות מראות צבעוניים ‪,‬והרגישו שהם כאילו עפים במרחב‬
‫דמיוני ‪,‬לאחר זמן שנראה על פניו כאתחול ‪,‬הגיע הרוגע והמיה נעימה ואיתו‬

‫הריכוז לו מוחם נכנס אליו‪.‬‬

‫חמימות של שמיכה חמה ביום חורף קר ‪,‬פשטה בגופם ‪,‬וגופם היה‬
‫רפוי ‪,‬הם למדו‪.‬‬