Page 120 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫הזמן של אנני |‪120‬‬

‫עלינו ‪,‬המשטח החל בפעולת הרגעה ‪,‬מוסיקה חולמנית ושקטה ‪,‬מראות‬
‫רכים של צבעים נוזליים ‪,‬המיית רוח ‪,‬אוויר קריר ‪,‬רוגע‪.‬‬

‫אנני שאכן נרגעה ‪,‬ונשמתה הייתה שקטה ‪,‬אמרה לנו ״עכשיו אנחנו‬
‫הולכים לראות משהו טוב ‪,‬אני מקווה״ גם אני קיוויתי בשבילה ‪,‬וגם‬

‫בשבילנו‪...‬‬

‫הנוף החל להתגבש ‪,‬ואנחנו היינו שוב ליד ביתו של ספירלאון ‪,‬כנראה‬
‫בזמן יותר מאוחר ‪,‬הוא יצא מביתו והחל ללכת בצעד נמרץ ‪,‬נושא בידו שמיכת‬

‫צמר קלה ומגולגלת ‪,‬ועל כתפו מעין מימיה של מים ושוב את את החפירה‪.‬‬

‫״הביצה בוקעת !״ אמרה אנני בצהלה ״מה יצא ממנה ?״ ״כנראה אפרוח‬
‫של תרנגולת ענקית״ התבדחתי ‪,‬״או פרפר עם כנפיים לבנות ומנוקדות בירוק״‬
‫הוסיף הנרי ‪,‬״אבל ‪,‬אוף ! אני מקווה שלא זה ולא זה ‪,‬הקופסא לא מראה לנו‬

‫מאורעות שוליים‪.‬״ הוסיף הנרי ברצינות‪.‬‬

‫אנני הסכימה עם הנרי ‪,‬המשטח המשיך לעקוב אחרי ספירלאון‪.‬‬

‫מרחוק ראינו שיח גדול ‪,‬עם פריחה לבנה ועגולה שבמרכזה היו מעין‬
‫אבקנים אדומים ‪,‬העלים של השיח היו חלקים רחבים וגדולים ובצבע ירוק עז‬

‫ומבריק ‪,‬פשוט צמח יפיפה‪.‬‬

‫ואז עשה ספירלאון מעשה שהפתיע את כולנו ‪,‬הוא תפס את גזע השיח‬
‫ומשך אותו בחוזקה בכל כוחו ‪,‬תוך כדי שהוא עוקר אותו בחוזק רב‪.‬‬

‫״הי !מה אתה עושה ?״ צעקה אנני ‪,‬״תפסיק זה לא חבל ‪,‬זה נורא יפה‬
‫השיח הזה !״ המשיכה לצעוק ‪,‬שמתי ידי על כתפיה והרגעתי אותה ‪,‬אמרתי‬
‫לה ״אנני הוא לא שומע אותך ‪,‬זה לא יעזור לך״ ולפתע שמענו קול מוכר ״נכון‬
‫מאוד ‪,‬באמת לא יעזרו לך הצעקות כאן״ הסתנו מבטינו לצד וראינו את אלרנון‬

‫מחייך חיוך רחב‪.‬‬

‫״אלרנון שלי ‪,‬התגעגעתי אליך״ אמרה נכדתי הקטנה ״אפוא היית ?ומה‬
‫עשית ?״ המשיכה להתרונן ‪,‬״אנני הוא לא מכיר את המשחק הזה״ צחקתי ‪,‬‬