Page 96 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫הזמן של אנני |‪96‬‬

‫הם יצאו מהמבנה הגדול‪ ,‬והלכו בשביל הלבנים האדמדמות לכיוון בית‬
‫לבן שמסביבו היו ערוגות פרחים‪ ,‬כפי שאלרנון כה אהב‪ .‬חורנוס עזב את‬

‫אלרנון לנפשו‪ ,‬והוא החל להתארגן בביתו החדש‪.‬‬

‫הכול היה מוכן‪ ,‬המיטות היו מוצעות‪ ,‬הבגדים והלבנים היו מסודרים‬
‫בארונות‪ ,‬כל טוב במטבח‪ ,‬ואפילו אח בוערת‪ ,‬שאגד של עצי הסקה נערם לידה‪.‬‬
‫שטיחים ארוגים כיסו את כל הבית‪ ,‬ומנורות מעוטרות עם אור רך האירוהו‪,‬‬
‫על השולחן בחדר האוכל היה מונח אותה טבלת זכוכית שחורה כעל שולחנו‬
‫של חורנוס‪ ,‬אלרנון היה סקרן והרים אותה‪ ,‬סתם משטח זכוכית‪ ,‬אבל למה הוא‬
‫משמשת ? התשובות יהיו בהמשך‪ ,‬הרהר אלרנון‪ ,‬והניח אותה בחזרה על‬

‫השולחן‪.‬‬

‫בפינת הישיבה שהייתה מורכבת משלל כורסות ישיבה נוחות‪ ,‬הייתה‬
‫ספריה די גדולה עליה היו מסודרים ספרים רבים‪ ,‬וכל זה היה של אלרנון‪.‬‬

‫אלרנון החליט לשמור על הסקרנות שלו לאחר מכן‪ ,‬והחליט להקדיש‬
‫את זמנו למנוחה אמיתית‪ ,‬בקרוב יבוא זוגו והכול נראה כחלום ‪ -‬הוא לא ידע‬

‫אם הוא טוב או מבשר רעות‪.‬‬

‫המקלחת הייתה חמימה‪ ,‬והחלוק שהיה בה התאים לגופו הקטן בדיוק‪,‬‬
‫הוא נגש לפינת הישיבה‪ ,‬השתרע ונרדם באחת‪ ,‬המסע היה כבד‪ ,‬והדרך הולכת‬

‫להיות ארוכה להפליא‪.‬‬

‫שעת הערב הגיעה‪ ,‬ובדלת נשמעה דפיקה קלה‪ ,‬אלרנון פתח אותה‪ ,‬וזוגו‬
‫ברמלול נכנס‪ ,‬הם התחבקו והתייפחו ביחד‪.‬‬