Page 99 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫יודי מרטון |‪99‬‬

‫אלרנון נעלם וכמעט מיד הכול נמוג‪ ,‬השעה הייתה כבר כמעט חמש‪.‬‬

‫אמה הגיעה ביחד עם משלוח הקניות‪ ,‬חיבקה את אנני כשראתה את‬
‫עיניה האדומות מבכי‪ ,‬והפנתה אלי מבט שואל‪ ,‬עניתי לה שהיא הייתה‬
‫מתוסכלת ממשהו‪ ,‬אבל היא בסדר אחרי שהבינה‪ ,‬הדגשתי את זה שהיא‬

‫נהדרת‪.‬‬

‫מיה הייתה בעצמה עייפה‪ ,‬הכנתי משהו קל לאכול‪ ,‬אשתי הגיעה‪ ,‬אני‬
‫פיזרתי את הקניות‪ ,‬והיום המשיך כרגיל‪.‬‬

‫למחרת בבוקר‪ ,‬יום שלישי‪ ,‬הבנתי שיש לנו רק עוד יומיים או שלושה‬
‫להמשך במתכונת של אחר הצהריים עם אנני‪ ,‬הייתי מוכרח עוד שבוע לפחות‬
‫עם הילדה‪ ,‬ההרפתקה הזו חשובה מדי בשביל להפסיק אותה בשביל משהו כל‬

‫כך אזוטרי כמו צהרון‪.‬‬

‫הצעתי לאשתי שאולי נחסוך למיה ומייקל‪ ,‬את העלות היקרה של אחר‬
‫הצהריים בגן בתקופת החופש‪ ,‬ואני אמשיך להיות עם הילדה‪ ,‬אשתי אפילו לא‬

‫התפלאה והסכימה‪ ,‬אני בחופש ואם אני נהנה עם אנני אז למה לא‪.‬‬

‫התקשרתי מיד למיה ביתי‪ ,‬והיא הייתה במוד פולני קלאסי‪ ,‬האם זה לא‬
‫יהיה קשה לי מדי‪ ,‬והאם שבוע נוסף זה לא יותר מדי‪ ,‬אבל לא הביעה התנגדות‬

‫רבה‪.‬‬

‫לי יש את אנני והכול ממשיך ‪ -‬כף אמיתי‪.‬‬

‫ישבתי כל הבוקר וכתבתי את המשך הסיפור של אנני‪ ,‬יום אחד הילדה‬
‫תודה לי על זה שתיעדתי הכול‪.‬‬

‫הבאתי את האוצר מהגן‪ ,‬הנרי הודיע בעבודה שהוא לוקח שבועיים‬
‫חופש‪ ,‬הוא אמר לי שהם עיקמו את האף‪ ,‬והוא תירץ את ההעדרות בזה שיש‬

‫לו אחריות כבדה כלפי חברו במשהו שעובר עליו‪ ,‬והוא לא יכול לפרט‪.‬‬