Page 97 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫יודי מרטון |‪97‬‬

‫פרק ‪ - 18‬ההכשרה‬

‫אנני התנערה‪ ,‬וקמה‬
‫מהספה מותחת את איבריה‪,‬‬
‫השעה הייתה ארבע ושלושים‪,‬‬
‫הנרי אמר שהוא היה המום‪ .‬הוא‬
‫לא מבין איך אנני מספרת כל כך‬
‫נפלא‪ ,‬על אף גילה הצעיר‪ .‬הוא‬
‫הדגיש שהוא מאושר‪ ,‬והודה בכל דרך אפשרית לאנני ולי‪.‬‬

‫אנני התרפקה עלי‪ ,‬ואמרה ״סבוש אני לא מבינה‪ ,‬אלרנון הוא מסכן או‬
‫בר מזל ?‪ ,‬נכון שזה הולך להיות רע ?״ לא ידעתי מה לענות לה‪ ,‬הסיפור היה‬

‫אצלה‪ ,‬היא זאת שמעבירה לנו את העלילה‪.‬‬

‫ואז אמר הנרי‪.‬‬

‫״לדעתי‪ ,‬העולם שלהם לא קיים יותר‪ ,‬האם לא הבנתם את זה ? הכול‬
‫נמצא רק בקופסא‪ ,‬כל הזיכרון שלהם בקופסא‪ ,‬אנחנו חיים במעין בסרט‬
‫שבעצם אנחנו לא יודעים האם הוא אמיתי או לא״ אמר ונעמד ופניו היו נפולות‪,‬‬

‫שום רגישות של מישהו שהוא אבא או סבא‪.‬‬

‫אנני התפרצה מיד‪ ,‬ובצדק לדעתי ״סבא תגיד לו‪ ,‬הוא מעצבן אותי‪ ,‬למה‬
‫הוא אומר את זה ? אלרנון שלי חי וקיים‪ ,‬סבא אני לא אוהבת מה שהוא אומר‪,‬‬

‫שילך מפה ! עכשיו !״ הדגישה‪ ,‬ופרצה בבכי‪.‬‬

‫סימנתי להנרי להתרחק הצידה‪ ,‬חיבקתי ונישקתי את אנני ואמרתי לה‪,‬‬
‫״אנני תקשיבי לי‪ ,‬הנרי אולי צודק‪ ,‬פשוט אולי גם אני הייתי צריך להסביר לך‬
‫יותר את מה שקורה‪ .‬אנחנו רואים משהו שהיה בעבר‪ ,‬גם אלרנון בעצמו אמר‬
‫לנו את זה‪ ,‬והוא אמר שהוא לא אמיתי‪ ,‬הוא רק מוקרן לנו כמו בסרט תלת‬
‫ממדי״ ניסיתי לדבר להגיון שלה‪ ,‬אבל היא בת חמש‪ ,‬והיא המשיכה ״לא נכון‪,‬‬
‫זה לא נכון‪ ,‬יש לי תפקיד ועכשיו אלרנון מכין אותי אליו״ ״את צודקת חמודה״‬