Page 17 - אשולין / יודי מרטון
P. 17
אשולין /יודי מרטון
לפני שדור עלה ,ניגשה אליו סבתא יעל ,חיבקה אותו ונשקה אותו על לחיו.
סבתא אמרה ,כשדמעה על לחיה "דור שלי ,אני גאה בך! אני בטוחה
שתצליח!".
האוכף היה מותאם לו כמו כפפה.
סבו הראה לו כיצד לאבטח את עצמו באמצעות הרצועות ,והכל נראה כמוכן
להרפתקה.
אשולין הרכינה את ראשה ,פרשה את כנפיה ,והחלה לרוץ במהירות גוברת
והולכת .דור הרכיב את משקפי הרוח השחורים על עיניו וליבו דפק בקצב
מסחרר .ואז ,לאחר שאשולין צברה תאוצה ,היא נופפה בכנפיה והמריאה אל
על...
"איזה כיף!" צעק דור "אשולין ,בבקשה עופי מעל הבית של סבא וסבתא
שלי".
אשולין הנמיכה טוס ועברה במרחק נגיעה מראשהם של יעל ורועי ,שנופפו
בהתלהבות בידיהם ,ומשם התרוממה מעלה מעלה עד אל מעבר לעננים ,תוך
כדי שהיא עושה סיבוב מלא ,כך שראשו של דור נמצא למטה.
"מה את עושה?" צרח דור.
"זה רק בשביל לבדוק ,שאתה לא נופל מהאוכף" ענתה אשולין.
"ואם הייתי נופל?" אמר דור בקול רם והכעס שלו ניכר היטב.
"לא נפלת ,נכון? -אז הכול בסדר! נכון? אתה רוצה סיפור? אז נא לא
להתלונן!" אמרה אשולין ,שקצת נפגעה מחוסר האמון של דור.
"למה את לא עפה מתחת לעננים? איך אראה את הדרך?" צעק דור ,כשהרוח
המסחררת מכה בפניו.
16
